דְּבָרִים ד׳ · ל״ו

מִן שְׁמַיָא אַשְׁמְעָךְ יָת קָל מֵימְרֵהּ לְאַלָפוּתָךְ וְעַל אַרְעָא אַחְזְיָךְ יָת אֶשָׁתֵהּ רַבְּתָא וּפִתְגָמוֹהִי שְׁמַעַתְּ מִגוֹ אֶשָׁתָא

ליסרך. על כן השמיעך את קולו שתירא ממנו כאשר אמרו ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות והנה פחדת בעבור העינים והאזנים ועוד לדבר אחר השמיעך את קולו בעבור כי אהב את אבותיך הם השלשה:

מִן הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ בְּפָסוּק ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים״ (שמות כ:א) וַהֲעִירוֹתִי עָלָיו לְמַעְלָה בְּפָסוּק (דברים ד:יב) ״וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים״ וְגוֹ׳ יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן, כִּי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בָּאוּ לָהֶם בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת שֶׁהֵם ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְיִשְׂרָאֵל מֵה׳ לָהֶם בְּכֹחַ הַדְּבָרִים וּבְתִגְבָּרְתָּם, וּכְנֶגְדָּם אָמַר מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קוֹלוֹ, וְהַטַּעַם לְיַסְּרֶךָּ פֵּרוּשׁ, לְמָרֵק זוֹהֲמָתְךָ, זֶה הָיָה סִבָּה לְהַעֲבָרַת מֵהֶם כָּל זוֹהֲמָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, וּשְׁמֹנֶה דִּבְּרוֹת תַּשְׁלוּם הָעֲשָׂרָה שָׁמְעוּ אוֹתָם מֵהַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁיָּצְאוּ מֵהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא, וּכְנֶגְדָּם אָמַר וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הוּא רְאִיַּת הַקּוֹלוֹת שֶׁהֵם לַהֲבוֹת אֵשׁ שֶׁנֶּחְצְבוּ בִּדְבַר ה׳, וְרָאוּ אוֹתָם יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב (שמות כ:טו) ״וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת״, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים ד:יב) ״וּתְמוּנָה״ וְגוֹ׳.

וְאָמְרוֹ וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, לִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי הַשְּׁמֹנֶה דִּבְּרוֹת שָׁמְעוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הָאֲמוּרָה, שֶׁהוּא מַלְאָךְ אֵשׁ לוֹהֵט, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים ד:יב) ״וּתְמוּנָה״.