דְּבָרִים ל״ג · כ״ו

אֵ֥ין כָּאֵ֖ל יְשֻׁר֑וּן רֹכֵ֤ב שָׁמַ֙יִם֙ בְּעֶזְרֶ֔ךָ וּבְגַאֲוָת֖וֹ שְׁחָקִֽים׃

במילים פשוטות

״אין כאל ישֻרון, רֹכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים״. רש״י מבאר ש״אין כאל ישרון״ - דע לך ישרון שאין כאל בכל אלהי העמים ולא כצורך צורם; ״רכב שמים״ - הוא אותו אלוה שבעזרך, ובגאותו הוא רוכב שחקים. אבן עזרא מבאר ש״אין כאל ישורון״ - שב לברך את הכלל, ו״רוכב שמים״ - שהוא תקיף. הפסוק פותח את חתימת הברכה, המכוונת לכל ישראל: אין אל כאלהי ישראל, הרוכב שמים לעזרתם. לאחר ברכת השבטים הפרטיים, פונה משה לברך את העם כולו, ומדגיש את ייחודו של ה׳: אין כמותו בכל האלים, והוא הרוכב בשמים כדי לעזור לישראל. משה מבסס את כל הברכות על עליונותו של ה׳: הוא לבדו האל האמיתי, התקיף והכל-יכול, השוכן בשמים ופועל לטובת עמו. אין כח בעולם המשתווה אליו, וזהו יסוד הביטחון של ישראל.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אין כאל ישרון. דַּע לְךָ יְשֻׁרוּן שֶׁאֵין כָּאֵל בְּכָל אֱלֹהֵי הָעַמִּים וְלֹא כְצוּרְךָ צוּרָם:

רכב שמים. הוּא אוֹתוֹ אֱלוֹהַּ שֶׁבְּעֶזְרֶךָ, ובגאותו הוּא רוֹכֵב שחקים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לֵית אֱלָהּ כֶּאֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל דִשְׁכִנְתֵּהּ בִּשְׁמַיָא בְּסַעְדָךְ וְתָקְפֵּהּ בִּשְׁמֵי שְׁמַיָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אין כאל ישורון. שב לברך הכלל:

רוכב שמים. פירוש שהוא תקיף והעד שהוא רוכב שמים:

ובגאותו שחקים הטעם בגאותו הם עומדים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן. פֵּרוּשׁ, אֵין כָּאֵל שֶׁל יְשֻׁרוּן שֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר זֶה לָהֶם, וְהוּא שֶׁרוֹכֵב שָׁמַיִם, פֵּרוּשׁ רוֹכֵב עַל הַשָּׁמַיִם בִּשְׁבִיל עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּעֶזְרֶךָ״, לְהִלָּחֵם בִּשְׁבִילְךָ, כְּאָמְרוֹ (שמות יד:יד) ״ה׳ יִלָּחֵם לָכֶם״, וּכְשֶׁהוּא בָּא וְנִלְחָם לָהֶם כָּל הַשָּׁמַיִם הֵם מֶרְכַּבְתּוֹ, וּמֵעַתָּה כָּל כֹּחוֹת הַשָּׁמַיִם וּמַעֲרַכְתָּם בָּאִים לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַסּוּס טָפֵל לָרוֹכֵב.

מקור: ספריא · נחלת הכלל