וּלְגָ֣ד אָמַ֔ר בָּר֖וּךְ מַרְחִ֣יב גָּ֑ד כְּלָבִ֣יא שָׁכֵ֔ן וְטָרַ֥ף זְר֖וֹעַ אַף־קׇדְקֹֽד׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ברוך מרחיב גד. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה תְחוּמוֹ שֶׁל גָּד מַרְחִיב וְהוֹלֵךְ כְּלַפֵּי מִזְרָח (שם):
כלביא שכן. לְפִי שֶׁהָיָה סָמוּךְ לַסְּפָר, לְפִיכָךְ נִמְשַׁל בַּאֲרָיוֹת, שֶׁכָּל הַסְּמוּכִים לַסְּפָר צְרִיכִים לִהְיוֹת גִּבּוֹרִים (שם):
וטרף זרוע אף קדקד. הֲרוּגֵיהֶן הָיוּ נִכָּרִין, חוֹתְכִים הָרֹאשׁ עִם הַזְּרוֹעַ בְּמַכָּה אַחַת:
וּלְגָד אֲמַר בְּרִיךְ דְאַפְתֵּי לְגָד כְּלֵיתָא שָׁרֵי וְיִקְטוֹל שִׁלְטוֹנִין עִם מַלְכִין
מרחיב גד. דמהו לאריה כל רואיו יברחו ממנו ואין מי יצר לו:
מרחיב גד ברכו כך על שם שנתן לו ארץ רחבה ארץ מקנה.
וטרף זרוע אף קדקד מדקאמר אף קדקד משמע שהוא מכה בזרוע תחלה כיצד בשעה שבא גד להגביה ידו ולהכות את שכנגדו מגביה ידו כנגד החרב וכן גד חותך הזרוע תחלה ומכה בראש וממיתו בהכאה אחת.
וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד וְכוּ׳. לְפִי שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״צִדְקַת ה׳ עָשָׂה״ וְגוֹ׳, וּלְעוֹשֶׂה צְדָקָה שַׁיָּךְ לְשׁוֹן ״גָּד״, גּוֹמֵל דַּלִּים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְחִיב לוֹ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה פִּי שְׁנַיִם כִּפְלַיִם, וּבִזְכוּת זֶה ״כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד״, כְּאָמְרוּ רז״ל (ב״ק יז): כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, אוֹיְבִים נוֹפְלִים לְפָנָיו חֲלָלִים כוּ׳. וַעֲדַיִן לֹא פֵּרֵשׁ מָה הַצְּדָקָה שֶׁעָשָׂה גָּד, עַל כֵּן אָמַר: ״וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ״, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ רָאָה לִפְסוֹק עַל עַצְמוֹ מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹתוֹ מִצַּד הַדִּין. וּמַהוּ שֶׁפָּסַק עַל עַצְמוֹ? ״וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ״, כִּי פָּסַק עַל עַצְמוֹ לָצֵאת בְּרֹאשׁ הֶחָלוּץ, כִּי סָמַךְ עַל זְכוּת שֶׁבְּחֶלְקוֹ נִקְבַּר מְחֹקֵק, שֶׁתִּהְיֶה אַרְצוֹ יוֹשֶׁבֶת בְּהַשְׁקֵט וּבִמְנוּחָה כָּל זְמַן שֶׁיִּהְיוּ הֵמָּה בַּמִּלְחָמָה. ״וַיֶּתֶא רָאשֵׁי עָם״, בְּרֹאשׁ הֶחָלוּץ, כִּי בָזֶה עָשָׂה צִדְקַת ה׳, כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה צְדָקָה זוֹ עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג כא): ״וַה׳ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם״ וְגוֹ׳, כָּךְ גַּם הֵמָּה עָשׂוּ צְדָקָה זוֹ. אֲבָל ״וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל״, כִּי כְּפִי שֹׁרֶשׁ הַמִּשְׁפָּט לֹא הָיוּ צְרִיכִין לֵילֵךְ כִּי אִם עִם יִשְׂרָאֵל בְּשָׁוֶה, וְעַל צַד הַצְּדָקָה קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לָצֵאת בְּרֹאשׁ הֶחָלוּץ.
וְגַם לְדִבְרֵי הַמְפָרְשִׁים ״וַיֶּתֶא רָאשֵׁי עָם״ עַל מֹשֶׁה, כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, כִּי בְּכָל מִלְחָמָה הָלַךְ מֹשֶׁה לִפְנֵיהֶם, וְכָךְ צִוָּה גַּם לִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג כח): ״כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם״. וּמִכָּל מָקוֹם בְּכָל מִשְׁפָּטָיו הָיָה עִם יִשְׂרָאֵל שָׁוֶה לָהֶם, כִּי לֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ קְדִימָה עֲלֵיהֶם. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד״, לְפִי שֶׁעוֹר בְּעַד עוֹר וְגוֹ׳, כְּשֶׁמַּכִּים בְּחֶרֶב מִלְמַעְלָה, אָז הַמֻּכֶּה מֵרִים יָדוֹ לְהַצִּיל בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ, וְאָז הוּא חוֹתֵךְ תְּחִלָּה לִשְׁנַיִם הַיָּד וְאַחַר כָּךְ הַקָּדְקֹד, כִּי הַחֶרֶב יַעֲבֹר דֶּרֶךְ שְׁנֵיהֶם. לְכָךְ הִקְדִּים זְרוֹעַ לְקָדְקֹד, וּמְיֻשָּׁב לְשׁוֹן ״אַף״.
מַרְחִיב גָּד. פֵּרוּשׁ, הִרְחִיב ה׳ לוֹ בִּנְכָסִים רַבִּים, דִּכְתִיב (במדבר לב:א) ״וּמִקְנֶה רַב הָיָה [לִבְנֵי רְאוּבֵן] וְלִבְנֵי גָד״ וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁאָמַר שָׁם הַכָּתוּב (במדבר לא:נג) ״אַנְשֵׁי הַצָּבָא בָּזְזוּ אִישׁ לוֹ״, וְלֶהֱיוֹת בְּנֵי גָד גִּבּוֹרֵי כֹחַ בָּזְזוּ יוֹתֵר מִכּוּלָּם, וְהוּא מַה שֶׁסָּמַךְ לְמַאֲמַר ״מַרְחִיב וְגוֹ׳ כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף״ וְגוֹ׳:
