הַלְה׳ תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם וְגוֹ׳. קִשּׁוּר פְּסוּקִים אֵלּוּ עִם הַפְּסוּקִים הַקּוֹדְמִים נִרְאֶה לִי עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לה ו-ז): ״אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ, אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ אוֹ מַה מִיָּדְךָ יִקָּח״, כְּאוֹתוֹ סֵדֶר שֶׁנִּזְכְּרוּ שָׁם נִזְכְּרוּ גַּם כָּאן, כִּי קֹדֶם שֶׁנִּכְנַס עִמָּהֶם בְּדִבְרֵי תוֹכָחָה הִנִּיחַ לָהֶם הַקְדָּמָה זוֹ, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ עַל ה׳ תּוֹעָה לֵאמֹר שֶׁיֵּשׁ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַפְקוּתָא בַּדָּבָר אִם תַּעֲשֶׂה רַע אוֹ טוֹב, וְתַחְשׁוֹב לוֹמַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ דּוֹרֵשׁ לִדְחוֹת מֵעָלָיו הַנֵּזֶק הַמַּגִּיעַ לוֹ מִן פְּשָׁעֶיךָ, וּלְקָרֵב אֵלָיו הַתּוֹעֶלֶת הַנִּמְשָׁךְ לוֹ מִן קִיּוּם הַמִּצְווֹת. עַל זֶה אָמַר שֶׁאַתָּה טוֹעֶה בִּשְׁנֵיהֶם, כִּי בְּעִנְיַן הַהַשְׁחָתָה אָמַר תְּחִלָּה: ״שִׁחֵת לוֹ לֹא״, כְּתַרְגּוּמוֹ: ״חַבִּילוּ לְהוֹן וְלֹא לֵיהּ״, כְּלוֹמַר ״רַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ״. וְעִקַּר הַהַשְׁחָתָה לָהֶם הִיא וּמוּמָם הִיא וְלֹא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַחַר כָּךְ אָמַר עַל קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כִּי לְשׁוֹן גְּמוּל נוֹפֵל עַל אֵיזוֹ גְּמוּל טוֹב, וְאָמַר: ״הַלְה׳ תִּגְמְלוּ זֹאת״, הֵ״א שֶׁל ״הַלְה׳״ רַבָּתִי, לְרַמֵּז עַל חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, וְכִי אַתָּה חוֹשֵׁב לִגְמוֹל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵיזוֹ טוֹבָה בְּקִיּוּמְךָ חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה שֶׁנִּקְרְאוּ ״זֹאת״, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד מד): ״וְזֹאת הַתּוֹרָה״.
עַם נָבָל וְלֹא חָכָם. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין ״וְלֹא חָכָם״ הֶפְכּוֹ שֶׁל ״עַם נָבָל״, מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה לִי שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, כִּי בְּמִלַּת ״נָבָל״ בָּאוּ פֵּרוּשִׁים שׁוֹנִים בְּדִבְרֵי הַמְפָרְשִׁים, וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ נְדִיב לֵב נִקְרָא ״נָבָל״, וּרְאָיָה מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב ה): ״לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ״, מִכְּלָל שֶׁהַנָּבָל הֵפֶךְ הַנָּדִיב. וְנָבָל הַכַּרְמְלִי יוֹכִיחַ, כִּי הוּא אָמַר (שמואל א׳ כה יא): ״וְלָקַחְתִּי אֶת לַחְמִי וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה״, וְעָלָיו נֶאֱמַר (שם כה כה): ״כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא, נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ״. וְאוּלַי נִגְזָר שֵׁם זֶה מִן לְשׁוֹן יוּבַל וִיבוּלָהּ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אַף מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ, כָּךְ זֶה שֶׁאֵינוֹ נְדִיב לֵב, כָּל הַיּוֹם הוּא מוֹבִיל מֵאֲחֵרִים אֵלָיו אֲבָל הוּא לֹא יִתֵּן כְּלוּם לַאֲחֵרִים. וְהִנֵּה זֶה הַטּוֹעֶה חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵיזוֹ צֹרֶךְ בְּמִצְווֹתָיו, מִי הֱבִיאוֹ הֲלוֹם לַחְשׁוֹב מַחֲשָׁבָה נִפְסֶדֶת זוֹ, אֵין זֶה כִּי אִם מִצַּד שֶׁהוּא עַצְמוֹ נָבָל וְלֹא נָדִיב, וְרָחוֹק בְּעֵינָיו שֶׁאֶחָד יַעֲשֶׂה אֵיזוֹ טוֹבָה לְזוּלָתוֹ בְּחִנָּם אִם לֹא שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַמְקַבֵּל טוֹבָתוֹ יַחֲזוֹר וִישַׁלֵּם לוֹ כִּגְמוּל יָדוֹ, כִּי אִם אֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל - לָמָּה יַעֲשֶׂה טוֹבָה לְזוּלָתוֹ בְּחִנָּם, כָּךְ הוּא חוֹשֵׁב גַּם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּרְאוֹתוֹ גֹּדֶל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ אִתּוֹ, יַחְשׁוֹב, לָמָּה זֶה עוֹשֶׂה הַטּוֹבוֹת הָהֵם עִמָּדִי בְּחִנָּם, אֵין זֶה כִּי אִם לִכְדֵי שֶׁיְּקַבֵּל גַּם הוּא תּוֹעֶלֶת מִמֶּנִּי יוֹתֵר מֵהֵמָּה. עַל כֵּן קָרָא לְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבָה זוֹ ״נָבָל״ וְלֹא נָדִיב, כִּי רָחוֹק בְּעֵינָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה ה׳ אֵלָיו הַטּוֹבוֹת עַל צַד הַנְּדִיבוּת וְהַחֶסֶד. לָכֵן נֶאֱמַר בְּסָמוּךְ: ״וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ״, רָצָה לוֹמַר דִּבֶּר עָלָיו כְּדַבֵּר עַל אֶחָד הַנְּבָלִים, וְעַל כֵּן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה ״בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם״. עוֹד קְרָאוֹ ״לֹא חָכָם״, כִּי מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא נָבָל וְלֹא נָדִיב, הִנֵּה הוּא בֵּן לֹא חָכָם, כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַל עַל זֹאת.
וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, כִּי מַה שֶּׁאָמַר ״עַם נָבָל״, עַל זֶה אָמַר ״הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ״, כִּי לוּ הֻנַּח הֵן יְהִי כִדְבָרֶיךָ, שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם עוֹשֶׂה טוֹבָה לְזוּלָתוֹ בְּחִנָּם, הָנֵי מִלֵּי לְאִישׁ נָכְרִי, אֲבָל הָאָב לִבְנוֹ אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא צַר עַיִן בְּזוּלָתוֹ, מִכָּל מָקוֹם וְכִי אֵין דֶּרֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהָאָב עוֹשֶׂה לִבְנוֹ כַּמָּה טוֹבוֹת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ עַל צַד הַנְּדִיבוּת בְּחִנָּם, וְאֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל? כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ״הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ״, וְהוּא מְרַחֵם עָלֶיךָ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם תּוֹעֶלֶת מִמְּךָ. וְעַל מַה שֶּׁקָּרָאוֹ בֵּן לֹא חָכָם, רָצָה לְהוֹכִיחַ זֶה בְּאָמְרוֹ: ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, מֵאַחַר שֶׁהוּא עָשְׂךָ אִם כֵּן כָּל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה יָכוֹל הוּא יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹתוֹ בְּקַל וָחוֹמֶר, כִּי אִם עָשָׂה אוֹתְךָ אִם כֵּן כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא בְכֹחֲךָ לַעֲשׂוֹת פְּשִׁיטָא שֶׁיֵּשׁ גַּם בְּכֹחוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צד ט): ״הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע הֲיֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט״. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם נ יב): ״אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלוֹאָהּ״. עַל כֵּן אָמַר: ״הוּא עָשְׂךָ״, וַהֲרֵי עָשָׂה אוֹתְךָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא בְּכֹחֲךָ לַעֲשׂוֹתוֹ בְּיַחַד, וְאִם כֵּן הָיָה הוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל מַה אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה אִם הָיָה לוֹ אֵיזוֹ צֹרֶךְ בּוֹ, וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא הֵבַנְתָּ דָּבָר זֶה מִשִּׂכְלְךָ, וַדַּאי אַתָּה בֵּן לֹא חָכָם.
וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם״, אַתָּה הַנָּבָל וְלֹא נָדִיב שֶׁרָחוֹק בְּעֵינֶיךָ שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר עַל צַד הַנְּדִיבוּת מִבְּלִי שֶׁיְּצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל, ״זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם״, הַיָּמִים אֲשֶׁר בָּהֶם בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹלָם, כִּי בָּזֶה תִּצְטָרֵךְ לְהוֹדוֹת עַל כָּל פָּנִים שֶׁעוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, שֶׁהֲרֵי קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הָיָה הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ וּמְצִיאוּתוֹ הָיָה מַסְפִּיק בְּעַצְמוֹ וְלֹא הָיָה צָרִיךְ אָז לְשׁוּם נִמְצָא, כִּי לֹא הָיָה עֲדַיִן שׁוּם דָּבָר בַּמְּצִיאוּת, וְאִם כֵּן בִּימוֹת עוֹלָם, כְּשֶׁבָּרָא עוֹלָמוֹ, וַדַּאי לֹא בְּרָאוֹ כִּי אִם מִנִּדְבַת לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם פט ג): ״עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה״. ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפַּלָּגָה, כִּי בִּשְׁנֵי דּוֹרוֹת אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֵׂה כָּל בָּאֵי עוֹלָם מְקֻלְקָלִים, וּבָזֶה רָצָה לְהַחֲזִיק מַה שֶּׁאָמַר ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, כִּי אִלּוּ הָיָה לוֹ צֹרֶךְ בְּמַעֲשֶׂיךָ, אֵיךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי דּוֹרוֹת מְקֻלְקָלִים אֵלּוּ אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ דַּרְכָּם עַל הָאָרֶץ, וַיַּרְא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי אֵין אִישׁ וְגוֹ׳ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ וְצִדְקָתוֹ הִיא סְמָכָתְהוּ (ישעיה נט טז), וְלֹא הָיָה מְקַבֵּל תּוֹעֶלֶת מִשּׁוּם נִמְצָא, וּבַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ חָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא יִתְבָּרַךְ עֲשָׂאוֹ וַיְכֹנְנֵהוּ עַל מְכוֹנוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה לֹא חִסֵּר דָּבָר. וְעַל כֵּן אָמַר ״בִּינוּ״ כְּלַפֵּי מַה שֶּׁקְּרָאוֹ בֵּן לֹא חָכָם, וְרָצָה לְהוֹכִיחַ שְׁטוּתוֹ מִן ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, וְעַכְשָׁו חָזַר לְהוֹכִיחַ שֶׁהוּא נֶעְדָּר מִן הַחָכְמָה וְהַבִּינָה, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״, כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא, אֲשֶׁר לֹא נִתְבּוֹנֵן בִּשְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר.
וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְפָרֵשׁ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, עַל מַה שֶּׁכָּתוּב ״הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ״, וְרָצָה לְהוֹכִיחַ מִזֶּה שֶׁמִּצַּד הֱיוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָבִיךָ עַל כֵּן הוּא מֵטִיב עִמְּךָ עַל צַד הַנְּדָבָה כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, הַאִם גַּם בָּזֶה תִּהְיֶה מְסֻפָּק שֶׁמָּא גַּם הָאָב לֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר לִבְנוֹ בְּחִנָּם, עַל זֶה אָמַר: ״שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ״, כִּי יַגִּיד לְךָ כָּל מַה שֶּׁהוּא מֵטִיב עִמְּךָ עַל צַד הַנְּדָבָה, וּמִמֶּנּוּ תַּקִּישׁ גַּם אֶל אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְעַל שֶׁקְּרָאוֹ בֵּן לֹא חָכָם, וְרָצָה לְהוֹכִיחַ מִן ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, וּמִמַּה שֶּׁאָמַר ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״ - עַל זֶה אָמַר, אִם עַל כָּל פָּנִים לֹא יִהְיֶה בְּךָ חָכְמָה וּבִינָה לְהָבִין בְּמַה שֶּׁהָיָה לְשֶׁעָבַר, אָז שְׁאַל ״זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, ״זְקֵנֶיךָ״ הֵם הַחֲכָמִים, וְהֵמָּה יֹאמְרוּ לְךָ דִּבְרֵי חָכְמָה מִמַּה שֶּׁהָיָה לְשֶׁעָבַר. וּבְדֶרֶךְ זֶה מְחֻבָּר ״הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ״, אֶל מַה שֶּׁקְּרָאוֹ ״עַם נָבָל״, וְאַחֲרָיו נִמְשָׁךְ פָּסוּק ״זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם״ וּפָסוּק ״שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ״, כִּי הַכֹּל נִמְשָׁךְ אֶל מַה שֶּׁקְּרָאוֹ ״עַם נָבָל״. וְכֵן לְאִדַּךְ גִּיסָא, מַה שֶּׁקְּרָאוֹ בֵּן לֹא חָכָם, נִמְשְׁכוּ אַחֲרָיו פְּסוּקִים ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״, ״זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ״.
וְנִרְאֶה לְפָרְשָׁם עוֹד בְּדֶרֶךְ אַחֵר, כִּי כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁעָשָׂה הוֹכָחָה מִן ״עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, שֶׁבֵּן לֹא חָכָם אַתָּה, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה הוֹכָחָה עַל הוֹכָחַת ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, כִּי אוּלַי תַּכְחִישׁ גַּם אֶת זֶה לֵאמֹר, מַאן יֵאמַר כִּי ה׳ אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ, שֶׁמָּא כָּל הַנּוֹלָדִים נוֹלְדוּ בַּטֶּבַע אִישׁ מִן אִישׁ, כְּדַעַת הָאֶפִּיקוֹרְסִים הָאוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם קַדְמוֹן, וְאִישֵׁי הַנּוֹלָדִים נִמְשָׁךְ בַּטֶּבַע מֵעוֹלָם מֵאִישׁ לְאִישׁ תָּמִיד, דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא (קהלת א ד), וְהָעוֹלָם קַדְמוֹן כְּמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא גַּם כֵּן קַדְמוֹן עִם הָעוֹלָם, וְאוּלַי תַּחֲזוֹר לְסוֹרְךָ לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה צֹרֶךְ בְּמַעֲשֶׂיךָ. עַל זֶה אָמַר: ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״, כִּי מִן אָדָם עַד נֹחַ הָיוּ שְׁנֵי חַיֵּי הָאָדָם מַגִּיעַ כִּמְעַט לְאֶלֶף שָׁנִים, וְאַחַר כָּךְ לְכַמָּה מֵאוֹת, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה הָיוּ שְׁנוֹת כָּל דּוֹר וָדוֹר הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד דּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהָעָמְדוּ עַל שִׁבְעִים שָׁנָה. וְזֶה מוֹפֵת שֶׁהָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ וְאֵינוֹ קַדְמוֹן, עַל כֵּן חָיוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים אֶל זְמַן בְּרִיאַת הָעוֹלָם זְמַן רַב יוֹתֵר מִן הַדּוֹרוֹת שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִן זְמַן הַבְּרִיאָה מִן הַטְּעָמִים שֶׁהִנִּיחוּ הַמְּפָרְשִׁים. כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בִּהְיוֹת הָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ הָיָה הָאֲוִיר עֲדַיִן טוֹב בְּתַכְלִית, כִּי לֹא נִתְקַלְקֵל עֲדַיִן בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּדֵי שֶׁיּוֹלִידוּ הַרְבֵּה בָּנִים וּבָנוֹת בַּיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִלְמוֹד בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים כָּל עִנְיְנֵי חָכְמָה וּמְלָאכָה שֶׁהָיָה הָעוֹלָם צָרִיךְ לָהֶם, כִּי בְּכַמָּה מֵאוֹת שָׁנִים לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִלְמוֹד כָּל כָּךְ דְּבָרִים מְחֻדָּשִׁים כְּמוֹ שֶׁיָּכוֹל לִלְמוֹד בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּשָׁנָה אַחַת. וְכֵן הֶאֱרִיךְ מִזֶּה בָּעֲקֵדָה. סוֹף סוֹף שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר מוֹפֵת גָּדוֹל עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וּמִמֶּנּוּ תִּלְמַד כִּי ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״.
וְאִם תַּכְחִישׁ גַּם אֶת זֶה, לֵאמֹר, מַאן יֵימַר שֶׁחָיוּ אוֹתָן הַדּוֹרוֹת זְמַן רַב יוֹתֵר מִן הַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, עַל זֶה אָמַר: ״שְׁאַל זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ״ כִּי הַזְּקֵנִים הַחֲכָמִים הַחוֹקְרִים לָדַעַת הַדְּבָרִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת עוֹלָם, קִבְּלוּ דָּבָר זֶה אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד הַדּוֹרוֹת הָהֵם. וְנָקַט ״זְקֵנֶיךָ״, כִּי הַזְּקֵנִים שֶׁקָּפְצָה עֲלֵיהֶם זִקְנָה בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הֵמָּה יֹאמְרוּ הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין שְׁנוֹתָם לִשְׁנוֹת אָבוֹת, כִּי אַף אִם לֹא יַחְקְרוּ אַחַר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כִּי אֵין לָהֶם נַפְקוּתָא כָּל כָּךְ בַּדָּבָר, מִכָּל מָקוֹם הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר קָפְצָה עֲלֵיהֶם זִקְנָה בְּשָׁנִים מוּעָטוֹת הֵמָּה יַחְקְרוּ אִם הָיָה כֵּן לְעוֹלָמִים, וְעַל יְדֵי הַחֲקִירָה יִוָּדַע לָהֶם בֶּאֱמֶת כִּי שְׁנוֹת כָּל דּוֹר וָדוֹר הָיָה הוֹלֵךְ וְחָסוֹר מֵחֲמַת קִלְקוּל הָאֲוִיר שֶׁנִּתְהַוָּה בְּהַאֲרִיךְ הַיָּמִים, וּבָזֶה יִוָּדַע לְךָ בֶּאֱמֶת כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. וְזֶה מוֹפֵת חוֹתֵךְ שֶׁאֵין לוֹ יִתְבָּרַךְ צֹרֶךְ בְּךָ וְלֹא בְּמַעֲשֶׂיךָ.
וּמַה שֶּׁאָמַר ״בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם״ וְגוֹ׳. נָתַן מוֹפֵת עַל הַטָּעוּת שֶׁהִזְכִּיר וְאָמַר: רְאֵה אֵיךְ אַתָּה טוֹעֶה בְּאָמְרְךָ שֶׁיֵּשׁ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֹרֶךְ וְתוֹעֶלֶת בְּמַה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מִצְוֹתָיו, כִּי בְּלִי סָפֵק אִלּוּ הָיָה מְקַבֵּל מִמְּךָ אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת, אִם כֵּן לָמָּה לֹא נָתַן הַתּוֹרָה לְכָל הָעַמִּים וּמְסָרָהּ לְךָ מְתֵי מִסְפָּר, עַד שֶׁכְּנֶגֶד כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל הָיָה אֻמָּה שְׁלֵמָה, כִּי הִצִּיב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי שִׁבְעִים אֻמּוֹת הָיוּ כְּנֶגֶד שִׁבְעִים מִיִּשְׂרָאֵל, וְכִי לֹא הָיָה לוֹ יוֹתֵר טוֹב אִלּוּ הָיָה מְקַבֵּל אוֹתוֹ תּוֹעֶלֶת מִן עַמִּים רַבִּים? וְדוֹק לְאִידָךְ גִּיסָא, בִּשְׁלָמָא אִי אָמַרְתְּ שֶׁלֹּא נָתַן הַתּוֹרָה כִּי אִם לְצָרֵף בָּהּ הַבְּרִיּוֹת, לֹא קָשֶׁה לָמָּה לֹא חָשׁ לְצָרֵף עַמִּים רַבִּים, לְפִי שֶׁחֵלֶק ה׳ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, וְכָל הָאֻמּוֹת הֵם כִּקְלִפּוֹת, עַל כֵּן לֹא הָיָה חָשׁ לִגְדּוֹר כִּי אִם שָׂדֵהוּ כִּי מְצָאוֹ שְׂדֵה בּוּר כַּמִּדְבָּר הַזֶּה חָסֵר מִכָּל שְׁלֵמוּת, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁימוֹן״, רוֹצֶה לוֹמַר הָיוּ חֲסֵרִים מִכֹּל, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס (ישעיה ה ה), עַל כֵּן ״יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ״, כִּי בְּמַה שֶּׁלִּמְדוֹ תּוֹרָה נַעֲשֶׂה מְסֻבָּב וּמְשֻׁמָּר כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן. וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֲרוּ כָּל הַפְּסוּקִים בְּדֶרֶךְ אַחֵר.
דָּבָר אַחֵר, ״זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם״, הוּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ה א): בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁאוֹמְרִים לְרָשָׁע רָע: רְאֵה כִּי דָּבָר גָּדוֹל אַתָּה מְאַבֵּד, שֶׁהֲרֵי נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. וְכֵן בְּשִׁשָּׁה יָמִים מִזֶּה הַטַּעַם, שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת בְּרֶגַע אֶחָד, אֶלָּא שֶׁאוֹמְרִים לָרָשָׁע שֶׁבְּחֶטְאוֹ הוּא מְאַבֵּד דָּבָר גָּדוֹל שֶׁנִּבְרָא בְּשִׁשָּׁה יָמִים וּבַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. וְעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹנָנִיּוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הַכְּלוּלָה בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הַכְּלוּלָה בְּשִׁשָּׁה סְדָרִים, לְהוֹרוֹת שֶׁקִּיּוּם הָעוֹלָם תָּלוּי בָּהֶם. עַל כֵּן אָמַר: ״זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם״, שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּשִׁשָּׁה יָמִים, וְהִשָּׁמֶר לְךָ שֶׁלֹּא תְּאַבֵּד דָּבָר גָּדוֹל זֶה. וְכֵן ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״, הֵם עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת מִן אָדָם עַד נֹחַ, וּמִנֹּחַ עַד אַבְרָהָם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ח יב): ״אֲשֶׁר חוֹטֵא עֹשֶׂה רָע מְאַת וּמַאֲרִיךְ לוֹ״ וְגוֹ׳, וְתַחְשֹׁב לוֹמַר, מֵאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ אַף וְאֵינוֹ גּוֹבֶה דִּידֵיהּ לְאַלְתַּר, לֵית דִּין וְדַיָּן, וְעַל כֵּן יִהְיֶה מָלֵא לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת רָע. הִנֵּה בַּשֶּׁקֶר אַתָּה בּוֹטֵחַ, וְתָבִין בִּינָה מִן אוֹתָן דּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם מֵי הַמַּבּוּל, וְעַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם. וּכְמוֹ שֶׁמַּסִּיק בְּפִרְקֵי אָבוֹת, אַחַר בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כוּ׳ הִזְכִּיר מִיָּד עִנְיַן עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת אֵלּוּ לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כָּךְ אֵין לְךָ לִסְמֹךְ עַל תַּנְחוּמֵי הֶבֶל אֵלּוּ. וּכְשֵׁם שֶׁנִּסְמְכוּ בַּפָּסוּק הַזֶּה כָּךְ סְמָכָם הַתַּנָּא בְּפִרְקֵי אָבוֹת, כִּי שְׁנֵיהֶם מוּסָר אֶל הַחוֹטְאִים כָּאָמוּר.
