דְּבָרִים ל״ב · ל״ח

אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃

במילים פשוטות

אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם, יקומו ויעזרכם, יהי עליכם סתרה. רש״י מבאר שהיו אותם אלוהות אוכלים חלב הזבחים שהיו מקריבים לפניהם ושותים יין נסכם, ״יהי עליכם סתרה״ אותו צור יהיה לכם מחסה ומסתור. אבן עזרא מבאר ״יאכלו״ כדברי האויבים שחשבו שהעולות מאכל לאלוה, ״יין נסיכם״ כמו ״ונסכו יין״. הפסוק ממשיך את הלגלוג: הבה יקומו אותם אלילים שאכלו את חלב הזבחים ושתו את היין שנוסך להם, ויעזרו לעובדיהם בעת צרה. האירוניה חושפת את אזלת ידם של האלילים המדומים להושיע.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אשר חלב זבחימו. הָיוּ אוֹתָן אֱלֹהוֹת אוֹכְלִים, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים לִפְנֵיהֶם, וְשׁוֹתִין יין נסיכם:

יהי עליכם סתרה. אוֹתוֹ הַצּוּר יִהְיֶה לָכֶם מַחֲסֶה וּמִסְתּוֹר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

דִי תְרַב נִכְסָתְהוֹן הֲווֹ אָכְלִין שָׁתָן חֲמַר נִסְכֵּיהוֹן יְקוּמוּן כְּעַן וִיסַעֲדוּנְכוֹן יְהוֹן עֲלֵיכוֹן מָגֵן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יאכלו. כדברי האויבים שחשבו כי העולות מאכל לשם וכן בלשון רבים כדבריהם ע״‎כ כתוב אני אני הוא לבדי אחד ואין אלהים עמדי:

יין נסיכם. כמו ונסכו יין ויהיו שני שמות י״‎א יין מלכם כמו נסיכי מדין כי המלאך היה נותן יין העולה והראשון קרוב אלי:

ויעזרוכם. כמו ברכנוכ' ואם תאמרו שהוא אחד יסתירכם מהצרות הבאות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

אשר חלב זבחימו יאכלו - אלהיהם של ישראל.

סתרה - יסתיר אתכם בצלו [אם יש יכולת בידו לעזור לעמו המקריבים לו קורבנות ומצפים לישעתו] וחסדו כמתחלה שחסיו בו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אשר חלב זבחימו הזבחים שהעובדי כוכבים זובחים לתקרובת עבודת כוכבים שלהם הם עצמם אוכלים ומתפרנסים מאותו תקרובת.

יקומו ויעזרכם כל כך יאמרו ישראל לעת הגאולה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ וְגוֹ׳ - הוּא מַאֲמַר ה׳ נֶגֶד דִּבְרֵיהֶם, וְהַרְדָּפַת הַדְּבָרִים הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״כִּי יָדִין״ וְגוֹ׳ וְיִתְנַחֵם עַל מַה שֶׁסָּבְלוּ עֲבָדָיו, וְעוֹד כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְגוֹ׳ וְאָמַר וְגוֹ׳, וְהֵשִׁיב ה׳ ״אֲשֶׁר חֵלֶב וְגוֹ׳ יָקוּמוּ״, וּמוּבָן הַדָּבָר מֵעַצְמוֹ הַכָּרָתָם שֶׁל אוֹכְלֵי זְבָחֵימוֹ כִּי לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ, וְיַכִּירוּ כִּי ה׳ הוּא לְבַדּוֹ מוֹשִׁיעַ, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי״ וְגוֹ׳.

יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה: יֵשׁ שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה לֶאֱלוֹהַּ גָּמוּר, וְיֵשׁ שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה לְאֶמְצָעִי, וְעַל שְׁנֵיהֶם צִוָּה ה׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ (שמות כ:ד). לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה לְאֶמְצָעִי אָמַר ״יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם״ - עֵזֶר בְּעָלְמָא, כִּי לְסִבָּה זוֹ עֲשָׂאוּהָ לַעֲזוֹר לְהוֹעִיל בֵּינֵיהֶם וּבֵין אֱלֹהֵי עוֹלָם, וּכְנֶגֶד הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה לֶאֱלוֹהַּ גָּמוּר אוֹמֵר ״יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה״.

מקור: ספריא · נחלת הכלל