דְּבָרִים ג׳ · כ״ו

ויתעבר ה'. נִתְמַלֵּא חֵמָה:

למענכם. אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים ק"ו) "וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם":

רב לך. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָרַב כַּמָּה קָשֶׁה וְהַתַּלְמִיד כַּמָּה סַרְבָן וּמַפְצִיר (סוטה י"ג); דָּ"אַ - רב לך, הַרְבֵּה מִזֶּה שָׁמוּר לְךָ, רַב טוּב הַצָּפוּן לְךָ (ספרי):

וַהֲוָה רְגַז מִן קֳדָם יְיָ עֲלַי בְּדִילְכוֹן וְלָא קַבִּיל מִנִי וַאֲמַר יְיָ לִי סַגִי לָךְ לָא תוֹסֵף לְמַלָלָא קֳדָמַי עוֹד בְּפִתְגָמָא הָדֵין

ויתעבר ה׳‎ בי למענכם אמר הקב״‎ה למשה אם אתה עובר בארץ יאמרו מה שנגזר על דור המדבר שלא ליכנס לארץ היינו לפי שאין להם חלק לעולם הבא ואם תכנס לארץ בתפלתך יאמרו לא חש משה אלא על עצמו אלא תיקבר אצלם ותביא עמך לעתיד היינו ויתא ראשי עם.

רב לך במה שהראיתיך כבוש ארץ סיחון ועוג, על שאמרת אעברה אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה ועל שאמרת ואראה את הארץ הטובה הריני שומע לך עלה ראש הפסגה וגו'.

וַיִּתְעַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ וְלֹא שָׁמַע וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר ״וַיִּתְעַבֵּר״ וְ״לֹא שָׁמַע״, גַּם הִפְסִיק בְּתֵיבַת לְמַעַנְכֶם בֵּין מַאֲמַר ״וַיִּתְעַבֵּר״ לְמַאֲמַר ״וְלֹא שָׁמַע״, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי וְלֹא שָׁמַע אֵלַי לְמַעַנְכֶם״. גַּם אָמַר תֵּיבַת לְמַעַנְכֶם אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר לְמַעְלָה (דברים א:לז) גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם. יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַה שֶׁאָמַר ״בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר״, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ וְגַם עַל יִשְׂרָאֵל. לָזֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל אָמַר וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לְמַעַנְכֶם, פֵּרוּשׁ לְמַעַן מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָכֶם, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ אָמַר וְלֹא שָׁמַע אֵלַי, פֵּרוּשׁ לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לִי. וּבָזֶה לֹא אָמַר לְשׁוֹן עֶבְרָה כִּי שְׁאֵלַת מֹשֶׁה עַל עַצְמוֹ הִיא שְׁאֵלַת חָכָם בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְצִיפוּ אֶת ה׳ וְנִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, לָזֶה אָמַר ״וַיִּתְעַבֵּר״.

אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לָמוּת חוּץ לָאָרֶץ לְמַעַנְכֶם, מִטַּעַם הַיָּדוּעַ, כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ עִמּוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וַיִּתְעַבֵּר לְשׁוֹן עֶבְרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (צפניה א:טו) ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״ שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה. וְאָמְרוֹ וְלֹא שָׁמַע אֵלָי שֶׁלֹּא רָצָה ה׳ שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ כָּל עִקָּר, אֲפִלּוּ בִּתְנַאי שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה אַחַר כָּךְ וְיִקָּבֵר בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁבּוֹ נִקְבַּר עִם מֵתֵי מִדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה בְּמַאֲמַר ״אֶעְבְּרָה נָא״.

וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ רַב לָךְ וְגוֹ׳ אַל תּוֹסֶף. כָּפַל לוֹמַר ״רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף״, בָּא לְהָשִׁיב לִשְׁנֵי דְּבָרִים הַבָּאִים בִּתְפִלַּת מֹשֶׁה: כְּנֶגֶד מַה שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ אָמַר לוֹ רַב לָךְ, רָמַז לוֹ בְּתֵבַת ״רַב״ כִּי כְּלוּם טַעַם תְּפִלַּת מֹשֶׁה לַעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ הוּא כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, לָזֶה הֱשִׁיבוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָזֶה, כִּי יֵשׁ לוֹ רַב טוּב אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״רַב לָךְ״ וְאֵינְךָ צָרִיךְ לְשׁוּם תּוֹסֶפֶת זְכוּת; וּכְנֶגֶד מַה שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל הִשְׁתִּיקוֹ בִּגְעָרָה וְאָמַר לוֹ ״אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר״ וְגוֹ׳:

אוֹ נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי כָל זְכוּת שֶׁתַּגִּיעַ לְבָאֵי הָאָרֶץ מִן הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ יֵשׁ לְךָ חֵלֶק בְּכֻלָּן, וּמַה זֶּה הוּא הַחֵלֶק? שֶׁאַתָּה הוּא הַמְּצַוֶּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ רַב לָךְ, פֵּרוּשׁ הָרַבָּנוּת שֶׁל קִיּוּם הַמִּצְוָה לְךָ הִיא, וְאִם כֵּן יֵשׁ לְךָ חֵלֶק עִם כָּל אֶחָד בְּכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ שָׁם, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר בַּדָּבָר הַזֶּה.

עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר רַב לָךְ לְהָשִׁיב עַל טַעֲנַת ״אֶעְבְּרָה נָּא״ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁרָצָה לוֹמַר שֶׁיַּעֲבִירֵהוּ מֵהַמַּלְכוּת מִשּׁוּם מַלְכוּת יְהוֹשֻׁעַ, לָזֶה אָמַר רַב לָךְ פֵּרוּשׁ, הַגְּדֻלָּה וְהָרַבָּנוּת הִיא מְיוֹעֶדֶת וּמְיֻחֶדֶת לְךָ כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה בְּנִמְצָא, וְלֹא אֶפְשָׁר לָתֵת הַגְּדֻלָּה לְתַלְמִידְךָ בְּחַיִּים חַיּוּתְךָ, וּמֵעַתָּה אֵין תִּקּוּן לְטַעַם ״אֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ״ וְכוּ׳ (ברכות מח:), וּלְדֶרֶךְ זֶה הַמַּאֲמָר ״אַל תּוֹסֶף״ צָרִיךְ לְעַצְמוֹ וְאֵינוֹ מְיֻתָּר.

עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״רַב לָךְ״ לְגוּפָא, וְאָמְרוֹ אַל תּוֹסֶף נִמְשָׁךְ עִם מַה שֶׁלְּאַחֲרָיו שֶׁהוּא מַאֲמַר ״עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״עֲלֵה רֹאשׁ״ וְגוֹ׳ שֶׁנִּתְקַבְּלָה חֲצִי תְּפִלָּתוֹ שֶׁאָמַר ״וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה״, חָשׁ ה׳ שֶׁיֹּאמַר מֹשֶׁה אוֹסִיף לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחִי, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי ה׳ שָׁמַע קוֹלִי בְּשִׂיחִי, לָזֶה אָמַר לוֹ ״אַל תּוֹסֶף״ וְגוֹ׳ בַּדָּבָר הַזֶּה פֵּרוּשׁ בְּדָבָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי לֹא תַעֲבֹר פֵּרוּשׁ, דָּבָר זֶה מֻחְלָט הוּא.