דְּבָרִים כ״ג · י״ט

אתנן זונה. נָתַן לָהּ טָלֶה בְּאֶתְנַנָּהּ פָּסוּל לְהַקְרָבָה:

ומחיר כלב. הֶחֱלִיף שֶׂה בְכֶלֶב (ספרי; תמורה כ"ט):

גם שניהם. לְרַבּוֹת שִׁנּוּיֵיהֶם, כְּגוֹן חִטִּים וַעֲשָׂאָן סֹלֶת (שם ל'):

לָא תָעֵל אֲגַר זַנִיתָא וְחוּלְפַן כַּלְבָא לְבֵית מַקְדְשָׁא דַיְיָ אֱלָהָךְ לְכָל נִדְרָא אֲרֵי מְרָחָק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אַף תַּרְוֵיהוֹן

אתנן. כמו מתן והאל״‎ף נוסף והנו״‎ן כפול כפ״‎א נאפופיה וכרי״‎ש סגריר והטעם מה שלקחה הזונה שנתנו הזונים אחריה כי הוא אסור:

ומחיר כלב. כי הוא דרך בזיון על כן אמר כי תועבת ה':

לא תביא אתנן זונה סמך זונה לקדשה, אתנן לשון מתנה שנתנו לה הזונים אחריה והאל״‎ף נוספת כמו אזרוע אסוך אתמול.

לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב וְכוּ׳. לְפִי שֶׁגַּם הַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ מְזַנִּים בְּפַרְהֶסְיָא, עַל כֵּן לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, כִּי אֵבֶר קָטָן מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב, וְהַזּוֹנָה מִצְחָהּ נְחוּשָׁה, וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בִּזְנוּת וּבְעַזּוּת, עַל כֵּן אֵין נָכוֹן לַהֲבִיאָם לִמְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה, כִּי שָׁם גֶּדֶר עֶרְוָה וְשָׁם הַצִּיץ הַמְכַפֵּר עַל ״וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ״ (ירמיה ג ג), וְהֵמָּה עֲדַיִן בְּעַזּוּתָם וּבְפַחֲזוּתָם קַיָּמִים, ״כִּי תוֹעֲבַת ה׳ אֱלֹהֶיךָ גַּם שְׁנֵיהֶם״, הַיְנוּ שִׁנּוּיֵיהֶם.