דְּבָרִים כ״א · כ׳

וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ההורים אומרים אל זקני העיר: ״בננו זה סורר ומורה, איננו שומע בקולנו, זולל וסובא״. אבן עזרא מבאר ״זולל״ - שם כללי לנותן בכל מה שיתאווה כל מה שיבוקש ממנו, ומדגיש שהוא זולל בשר, ״וסובא״ - מרבה לשתות ומשתכר. הוא ממשיל את הבן למי שכל מבוקשו רק להתענג בכל מיני מאכל ומשתה, ומעיר שנסמכה פרשה זו בעבור אשת יפת תואר, שהעד הוא ״ושם אמו״. אונקלוס מתרגם ״זולל וסובא״ - ״זלל בסר וסבי חמר״, זולל בשר וסובא יין. הפסוק מפרט את הצהרת ההורים ואת חטאי הבן - גרגרנות ושכרות - המבטאים חיים של תאווה חומרית בלבד.
מבוסס על אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיֵימְרוּן לְסָבֵי קַרְתֵּהּ בְּנָנָא דֵין סָטֵי וּמָרֵי לֵיתוֹהִי מְקַבֵּל לְמֵימְרָנָא זָלֵל בְּסָר וְסָבֵי חֲמַר

Onkelos Deuteronomy

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

זולל. מפורש והוא זולל בשר רק הוא שם כלל לנותן בכל מה שיתאוה כל מה שיבוקש ממנו:

וסובא. מרבה לשתות והוא המשתכר והנה זה כמו אפיקורוס כי לא יבקש חיי העוה״‎ז כי אם להתענג בכל מיני מאכל ומשתה. ונסמכה זו הפרשה בעבור אשת יפת תאר והעד ושם אמו. והרמז שרמזתי בבני אהרן:

On Your Way