רַ֚ק אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃

רק אם שמוע תשמע. אָז לא יהיה בך אביון:

שמוע תשמע. שָׁמַע קִמְעָא מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה (ספרי):

לְחוֹד אִם קַבָּלָא תְקַבֵּל לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ לְמִטַר לְמֶעְבַּד יָת כָּל תַּפְקֶדְתָּא הָדָא דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין

אם שמוע תשמע והעבטת - תקח משכנותם בעל כרחם על הלוואותיך.

רַק אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳. אָמַר מַאֲמָר זֶה סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן״, לְפִי שֶׁהָעוֹשֶׁר וְהָעוֹנִי לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן כח.) אֵינָם תְּלוּיִים בִּזְכוּת, לָזֶה אָמַר סָמוּךְ לְהַבְטָחַת מְנִיעַת הָאֶבְיוֹן רַק אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אִם יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְרוּ כָּל הָאָמוּר בַּפָּסוּק, שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע זֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר זֶה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְלַעֲשׂוֹת זֶה מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְגָמַר אוֹמֶר אֶת כָּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּיָדוֹ בִּטּוּל שׁוּם מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְלֹא מְנִיעָה מִשּׁוּם מִצְוַת עֲשֵׂה, אָז הוּא שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ אֶבְיוֹן, כִּי מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בִּזְכוּת הוּא הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ זְכֻיּוֹתָיו מְרֻבִּים, כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲפִלּוּ חֵטְא אֶחָד לֹא יִשְׁלוֹט עַל הַמַּזָּל הַמַּרְאֶה עָלָיו עוֹנִי, אֲבָל כְּשֶׁיַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת יִשְׁלוֹט גַּם עַל הַמַּזָּל וְיַשִּׂיג עוֹשֶׁר וּבָנִים וְחַיִּים.