אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֧ל אֲשֶׁר־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת תֹּאכֵֽלוּ׃

הפסוק נותן את סימני הדגים הטהורים: כל אשר לו סנפיר וקשקשת מותר באכילה. אבן עזרא מעיר שסימני הסנפיר והקשקשת כבר התפרשו במקום אחר. לפי פשט הכתוב, כל יצור החי במים שיש לו שני סימנים אלה, סנפיר לשחייה וקשקשת המכסה את גופו, מותר באכילה. הכתוב קובע כלל ברור וקל לזיהוי בעולם החי שבמים, בלא צורך למנות את המינים אחד לאחד, אלא די בבדיקת שני הסימנים הללו כדי לדעת אם הדג מותר.