דְּבָרִים י״ד · כ״ו

וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜ בַּבָּקָ֣ר וּבַצֹּ֗אן וּבַיַּ֙יִן֙ וּבַשֵּׁכָ֔ר וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר תִּֽשְׁאָלְךָ֖ נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃

במילים פשוטות

הפסוק מתיר לקנות בכסף המעשר כל אשר תאווה הנפש, בבקר ובצאן וביין ובשכר, ולאכול שם לפני ה׳ ולשמוח. רש״י מבאר את מבנה הפסוק כ״כלל ופרט וכלל״: ״בכל אשר תאווה נפשך״ כלל, ״בבקר ובצאן וביין ובשכר״ פרט, ״ובכל אשר תשאלך נפשך״ חזר וכלל, ומכאן שהמותר הוא ולד ולדות הארץ והראוי למאכל אדם. אבן עזרא מבאר ש״שכר״ הוא משקה העשוי מדבש ותמרים, ומדייק ש״אתה וביתך״ פירושו אתה ובניך חובה, ואשתך רשות. הכתוב מלמד שאכילת המעשר במקום הנבחר נעשית מתוך שמחה, בדברים הראויים למאכל אדם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בכל אשר תאוה נפשך - כְּלָל:

בבקר ובצאן וביין ובשכר - פְּרָט:

ובכל אשר תשאלך נפשך - חָזַר וְכָלַל, מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ וְלַד וַלְדוֹת הָאָרֶץ וְרָאוּי לְמַאֲכַל אָדָם וְכוּ' (עירובין כ"ז):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתִתֵּן כַּסְפָּא בְּכֹל דִי יִתִּרְעֵי נַפְשָׁךְ בְּתוֹרֵי וּבְעָנָא וּבַחֲמַר חֲדַת וְעַתִּיק וּבְכֹל דִי תִשְׁאֲלִנָךְ נַפְשָׁךְ וְתֵיכוּל תַּמָן קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ וְתֶחֱדֵי אַתְּ וֶאֱנַשׁ בֵּיתָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ובשכר. העשוי מדבש ומתמרים מחטה ושעורים:

אשר תשאלך. פירות:

אתה וביתך. אתה ובניך חיוב וביתך רשות כי מצות שלש פעמים על הזכרים והאשה ההולכת למקום הנבחר כנשי אלקנה יש להן שכר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל