דְּבָרִים י״ג · ב׳

ונתן אליך אות. בַּשָּׁמַיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּגִדְעוֹן (שופטים ו') "וְעָשִׂיתָ לִּי אוֹת" וְאוֹמֵר "יְהִי נָא חֹרֶב אֶל הַגִּזָּה" וְגוֹ':

או מופת. בָּאָרֶץ, אַעַ"פִּ כֵן לֹא תִשְׁמַע לוֹ, וְאִם תֹּאמַר מִפְּנֵי מָה נוֹתֵן לוֹ הַקָּבָּ"ה מֶמְשָׁלָה לַעֲשׂוֹת אוֹת? כי מנסה ה' אלהיכם אתכם (ספרי; עי' סנהדרין צ'):

אֲרֵי יְקוּם בֵּינָךְ נְבִיָא אוֹ חָלֵם חֶלְמָא וְיִתֶּן לָךְ אָת אוֹ מוֹפְתָא

כי יקום בקרבך נביא. טעם בקרבך כי אין נביא כי אם מישראל וזאת הפרשה דבקה בעבור עכו״‎ם כי שרפת הבנים ע״‎ג. נביא שיאמר כי בהקיץ דבר השם או שלוחו עמו או בחלום ויש אומרים כי יתכן להיות הנביא ממגנבי דבר השם ופי' שאמר נביא האמת שיהי' אות כך להצדיקו ושמע השומע והגידו להיות אות לנפשו ויש אומרים כי אפילו בא האות והמופת אין להאמין בו כי הוא דבר הפך שקול הדעת ולפי דעתי שיש אות גם מופת כמו סימן והעד דברי ישעיה שאמר הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' לאותות ולמופתים ואות הנביא כאשר הלך עבדי ישעיה ערום ויחף ואותות בניו שמותם על דבר המקרה שיהיה בימיהם והם עמנואל מהר שלל חש בז ושאר ישוב ובמכות והיו לך לאות ולמופת וכן רבי':

ולא תגרע ממנו. אפי' בסור סבת המצוה בעיניך כענין שלמה באמרו אני ארבה ולא אסור:

כי יקום בקרבך נביא נסמכה כאן בשביל עבודת כוכבים שדבר בה בסמוך.

כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא. אָמְרוֹ נָבִיא, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ הוּא מֻחְזָק לְנָבִיא, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן אֶצְלְךָ אִם אָמַר לְךָ לַעֲבֹר עַל אֵיזוֹ מִצְוָה לְפִי שָׁעָה כְּאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (מלכים א יח), וְכוּ׳, אַף עַל פִּי כֵן אִם יֹאמַר לְךָ שֶׁתַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה חַיָּב מִיתָה.

וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִזְכִּיר בִּתְחִלָּה מַאֲמַר הַנָּבִיא דָּבָר שֶׁעָלָיו נָתַן הָאוֹת וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ וּבָא הָאוֹת וְגוֹ׳ לֵאמֹר וְגוֹ׳, וְכִי הָאוֹת הוּא הָאוֹמֵר? הֲלֹא הַנָּבִיא הוּא הָאוֹמֵר לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעַל זֶה הוּא שֶׁמִּתְחַיֵּב מִיתָה?

וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְדַבֵּר כְּנֶגֶד נָבִיא שֶׁבָּא וְדִבֵּר בְּסֵדֶר זֶה: ה׳ אָמַר אֵלָיו שֶׁאִם יִתֵּן מוֹפֵת זֶה אוֹ אוֹת זֶה, כַּוָּנַת הָאוֹת הוּא לוֹמַר שֶׁנַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם יִהְיֶה הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת בְּסֵדֶר זֶה אֵין הַכַּוָּנָה כֵּן אֶלָּא אַדְרַבָּא לְתַעֲבָהּ וּלְשָׂרְפָהּ כְּמִשְׁפָּטָהּ הָרִאשׁוֹן. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת - פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא אוֹ זֶה אוֹ זֶה, וּבָאוּ שְׁנֵיהֶם הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, וְהָיוּ בְּסֵדֶר אֲשֶׁר אָמַר שֶׁיַּגִּידוּ עַל כַּוָּנַת ה׳ שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיַּעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳, וְחַיָּב מִיתָה הַנָּבִיא וְגוֹ׳, הֲגַם שֶׁלֹּא הֶחְלִיט בִּדְבָרָיו שֶׁיַּעַבְדוּ עַד בֹּא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת וְהֵם הָאוֹמְרִים לַעֲבֹד, וְעוֹד שֶׁהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא אוֹ אוֹת אוֹ מוֹפֵת וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳.