דְּבָרִים י״ב · כ״ט

אֲרֵי יְשֵׁצֵי יְיָ אֱלָהָךְ יָת עַמְמַיָא דִי אַתְּ עָלֵל לְתַמָן לְתָרָכָא יָתְהוֹן מִקֳדָמָךְ וְתֵירַת יָתְהוֹן וְתֵיתַב בְּאַרְעֲהוֹן

כי יכרית. גם זאת הפרשה דבקה עם כי ירחיב כי אם לא ינצחו את הגוים לא ירחיב גבול:

כי יכרית מפניך וגו' - מוסב על כי יכרית.

כי יכרית וגו׳‎ נסמכה פרשה זו כאן שהרי אם לא יכרית את הגויים לא ירחיב את גבולך.

לרשת אותם מפניך תיבת מפניך קאי אכי יכרית.

כִּי יַכְרִית וְגוֹ׳ אֶת הַגּוֹיִם וְגוֹ׳ הִשָּׁמֶר לְךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳, לָמָּה תָּלָה אַזְהָרַת שְׁמִירַת עֲבוֹדָה זָרָה בְּ״כִּי יַכְרִית״ שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁזּוּלַת זֶה אֵינוֹ בָּאַזְהָרָה כְּשֶׁיִּרְאֶה אֶת הַגּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שְׁלֵוִים וּבְטוּחִים שָׁנִים רַבּוֹת, וְזֶה אֵינוֹ, שֶׁאַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה אֵינָהּ מִשְׁתַּנֵּית מֵהַמִּבְחָן בְּמַה שֶׁיֶּאֱרַע לְהָאֻמּוֹת. ב׳, אָמְרוֹ פֶּן תִּנָּקֵשׁ וְגוֹ׳ אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם - הֲלֹא אַדְרַבָּא אַחַר שֶׁיִּרְאֶה שֶׁנִּשְׁמְדוּ לְפָנָיו לֹא יִנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם, וְדִבְרֵי הַמָּאוֹר רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא הִסְפִּיקוּ בּוֹ יִשּׁוּב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן. ג׳, אָמְרוֹ פֶּן תִּנָּקֵשׁ וּפֶן תִּדְרֹשׁ - כֵּיוָן שֶׁהַנְּקִישָׁה הִיא דְּרִישַׁת עֲבוֹדָתָם הָיָה לוֹ לוֹמַר ״פֶּן תִּנָּקֵשׁ וְגוֹ׳ לִדְרֹשׁ אַחֲרֵי״ וְגוֹ׳. ד׳, אָמְרוֹ לֵאמֹר - לְמִי יֹאמְרוּ. ה׳, אָמְרוֹ אֵיכָה - אֵין יָדוּעַ כַּוָּנַת מַאֲמָר זֶה אִם שׁוֹאֵל, אוֹ מַתְמִיהַּ, אוֹ מְדַמֶּה, וּלְכָל הַפֵּרוּשִׁים אֵין יָדוּעַ הַמְּכֻוָּן. ו׳, אָמְרוֹ לֹא תוֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע - קָשֶׁה, בִּשְׁלָמָא ״לֹא תִגְרַע״ יְצַו ה׳ לְבַל יִגְרַע מִכָּל הָאַזְהָרוֹת שֶׁצִּוָּה עַל עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל ״לֹא תוֹסֵף״ מַה בָּא לְלַמֵּד? אִם לְבַל יוֹסִיף סְיָגִים, זֶה אֵינוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב (ויקרא יח:ל) ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי״, וּמָצִינוּ לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֶחְמִירוּ לִגְדֹּר כָּל דְּדָמֵי לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם לְבַל יֶאֱסֹר מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַכָּתוּב, הֲרֵי מָצִינוּ שֶׁאָסַר הַכָּתוּב כָּל מִין עֲבוֹדָה זָרָה.

אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁבָּא לְהַזְהִיר עַל הַטָּעֻיּוֹת אֲשֶׁר יִטְעֶה אָדָם מִמַּחֲזֶה אֲשֶׁר עֵינָיו תֶּחֱזֶינָה רְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ, וְיֹאמַר מִמָּה נַפְשָׁךְ לֹא יִמָּנַע מִלּוֹמַר אַחַת מִשְׁתַּיִם: אוֹ תֹּאמַר שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁעוֹבְדִים הַנִּכְרָתִים הִיא חֲשׁוּבָה עֲבוֹדָה, וְלָזֶה הִקְפִּיד ה׳ עַל עֲשׂוֹתָם לְזוּלָתוֹ וְלֹא לוֹ וַיִּסָּחֵם מֵאֶרֶץ הַחַיִּים, אוֹ תֹּאמַר שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁעוֹבְדִים הַגּוֹיִם אֵינָהּ חֲשׁוּבָה עֲבוֹדָה לְהִתְקַנְאוֹת עָלֶיהָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר הַזּוֹרֵק לְמַרְקוּלִיס הַפּוֹעֵר לִפְעוֹר אוֹ הַמַּעֲבִיר לַמּוֹלֶךְ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וְהָרְאָיָה שֶׁאֵין עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זוֹ לַה׳ אֱלֹהִים, וְטַעַם שֶׁהִקְפִּיד ה׳ לְהַכְרִית הַגּוֹיִם לֹא עַל שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה כָּזוֹ אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא עֲבָדוּהוּ לַה׳ בַּעֲבוֹדָה הָרְאוּיָה וְעָזְבוּ שְׁאָר מִצְווֹת.

וְכָל אַחַת מִשְּׁתֵּי חֲלוּקוֹת אֵלּוּ שֶׁיַּכְרִיעַ הַמַּכְרִיעַ בְּדַעְתּוֹ הֲרֵי זֶה בִּטּוּל תּוֹרָה. אִם יַכְרִיעַ לוֹמַר שֶׁהָעֲבוֹדָה הִיא עֲבוֹדָה רְאוּיָה, תָּבֹא לוֹ הַסְּבָרָא לַעֲבֹד לַה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּמִינֵי הָעֲבוֹדוֹת עַצְמָן שֶׁבָּהֶם קִנֵּא כְּשֶׁנַּעֲשׂוּ לְזוּלַת. וְאִם יַכְרִיעַ לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ עֲבוֹדָה, תָּבֹא לוֹ הַסְּבָרָא לַעֲשׂוֹת גַּם הוּא כֵּן כֵּיוָן שֶׁאֵין זֶה מַעֲשֵׂה עֲבוֹדָה זָרָה. לָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ וְאָמַר כִּי יַכְרִית וְגוֹ׳ הִשָּׁמֶר לְךָ מִלִּטְעוֹת בְּאֶחָד מִשְּׁתֵּי חֲלוּקוֹת הָרְשׁוּמוֹת. כְּנֶגֶד טָעוּת הַבָּא מֵהַשְׁמָדָתָם שֶׁעֲבוֹדָתָם עֲבוֹדָה, אָמַר ״הִשָּׁמֶר לְךָ״ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם, פֵּרוּשׁ ״תִּנָּקֵשׁ״ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י תִּטָּרֵף אַחֲרֵיהֶם לִהְיוֹת כָּרוּךְ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם לֵאלֹהַי שֶׁאֲנִי עוֹבְדוֹ, אַחַר שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל שֶׁעוֹבְדִים בָּזֶה לְזוּלָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ. וּכְנֶגֶד טָעוּת הַבָּא מֵהַבְחָנַת הָעֲבוֹדָה הֱיוֹתָהּ בְּזוּיָה וְאֵין עֲבוֹדָה זוֹ נִקְרֵאת עֲבוֹדָה וְלֹא יַקְפִּיד ה׳ עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹתָהּ לִפְעוֹר לְבַזּוֹתוֹ וְכַדּוֹמֶה, אָמַר וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ תִּדְרֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה הָעֲבוֹדָה וּמֵאֶמְצָעוּת הַשְׂכָּלָתְךָ בָּהּ תֹּאמַר, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם, פֵּרוּשׁ, דָּבָר תָּמוּהַּ הוּא כִּי אֵיךְ יַעַבְדוּ עֲבוֹדָה בְּזוּיָה כָּזוֹ, אֵין זוֹ חֲשׁוּבָה עֲבוֹדָה וְיָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי אֵין בָּזֶה לֹא כָּבוֹד וְלֹא חִבָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי לִפְעוֹר וְלִזְרוֹק אֶבֶן בְּרִגְמַת מַרְקוּלִיס, הִשָּׁמֶר פֶּן תֹּאמַר כֵּן.

וְגָמַר אוֹמֶר לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַה׳, זֶה כְּנֶגֶד טָעוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיַּחְשֹׁב לַעֲשׂוֹת לַה׳ מִין עֲבוֹדָה שֶׁעוֹבְדִים הַגּוֹיִם, וְשָׁלַל עִקַּר הַסְּבָרָא שֶׁמִּמֶּנָּה בָּא הַטָּעוּת וְאָמַר כִּי אֶת כָּל תּוֹעֲבַת ה׳ אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ וְגוֹ׳, לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁה׳ מִתְקַנֵּא שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֶׂה מְשֻׁבָּח זֶה לְזוּלָתוֹ, לֹא כֵן הוּא, אֵינוֹ אֶלָּא דָּבָר הַשָּׂנאוּי בְּעֵינֵי ה׳, וְסָמַךְ גַּם כֵּן לוֹמַר דָּבָר זָר גַּם בְּעֵינֵי אָדָם, כְּאָמְרוֹ גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְגוֹ׳ יִשְׂרְפוּ, וּמֵעַתָּה גַּם טָעוּת שְׁנִיָּה שֶׁאֵין עֲבוֹדָה זוֹ עֲבוֹדָה וְאֵין ה׳ מַקְפִּיד עַל הַמַּעֲשִׂים, סָתַר בָּזֶה בְּנֹעַם דְּבָרָיו, כִּי הַמַּעֲשֶׂה מִצַּד עַצְמוֹ שׂוֹנֵא אוֹתוֹ ה׳, הֲגַם שֶׁאֵינָהּ מַעֲלָה וְכָבוֹד, וְהוּא אָמְרוֹ תּוֹעֲבַת ה׳ אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, פֵּרוּשׁ הַמַּעֲשֶׂה מִצַּד עַצְמוֹ הוּא מְתֹעָב בְּעֵינֵי ה׳, כְּדֶרֶךְ שֶׁתִּעֵב הַרְבֵּה דְּבָרִים בְּלֹא טַעַם מֻשָּׂג לְכָל מַשְׂכִּיל, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר אִסּוּר שְׁתֵּי אֲחָיוֹת הֲגַם שֶׁיַּחְפְּצוּ שְׁנֵיהֶם בַּדָּבָר וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, כְּמוֹ כֵן אָסַר מַעֲשֶׂה זֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה הֲגַם שֶׁאֵין חֵפֶץ שֶׁיַּעֲשׂוּהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.

וְגָמַר אָמְרוֹ אֶת כָּל הַדָּבָר וְגוֹ׳ לֹא תֹסֵף וְגוֹ׳ וְלֹא תִגְרַע לְפִי דְּבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, פֵּרוּשׁ לֹא תֹסֵף - כְּנֶגֶד עֲבוֹדַת הַגּוֹיִם לֵאלֹהֵיהֶן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מֵהֶם לַעֲבוֹדַת ה׳, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ - פֵּרוּשׁ לְהַתִּיר עֲבוֹדוֹת הַבְּזוּיוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה כַּנִּזְכָּר אֶלָּא הַכֹּל בִּכְלַל הָאִסּוּר, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.