אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יוֹם֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־שֵׂעִ֑יר עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃

אחד עשר יום מחרב. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה רְאוּ מַה גְּרַמְתֶּם אֵין לָכֶם דֶּרֶךְ קְצָרָה מֵחוֹרֵב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ כְּדֶרֶךְ הַר שֵׂעִיר, וְאַף הוּא מַהֲלַךְ י"א יוֹם, וְאַתֶּם הֲלַכְתֶּם אוֹתָהּ בִּשְׁלֹוֹשָׁה יָמִים - שֶׁהֲרֵי בְּעֶשְׂרִים בְּאִיָּר נָסְעוּ מֵחוֹרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י') "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ וְגוֹ'", וּבְכ"ט בְּסִיוָן שָׁלְחוּ אֶת הַמְרַגְּלִים מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ (תענית כ"ט), צֵא מֵהֶם ל' יוֹם שֶׁעָשׂוּ בְּקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה שֶׁאָכְלוּ הַבָּשָׂר חֹדֶשׁ יָמִים, וְשִׁבְעָה יָמִים שֶׁעָשׂוּ בַחֲצֵרוֹת לְהִסָּגֵר שָׁם מִרְיָם, נִמְצָא בִשְׁלוֹשָׁה יָמִים הָלְכוּ כָּל אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ - וְכָל כָּךְ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מִתְלַבֶּטֶת בִּשְׁבִילְכֶם לְמַהֵר בִּיאַתְכֶם לָאָרֶץ, וּבִשְׁבִיל שֶׁקִּלְקַלְתֶּם הֵסֵב אֶתְכֶם סְבִיבוֹת הַר שֵׂעִיר אַרְבָּעִים שָׁנָה (ע' ספרי):

מַהֲלַךְ חָד עֲשַׂר יוֹמִין מֵחוֹרֵב אוֹרַח טּוּרָא דְשֵׂעִיר עַד רְקַם גֵיאָה

אחד עשר יום. הטעם שדבר אלה הדברים באותם י״‎א יום מחורב. שהלכו מחורב עד קדש ברנע וכבר הגדתי לך כי מקדש ברנע הלכו המרגלי' ואחר שנשבע השם שלא יכנסו לארץ לא התחדש' מצו' רק בשנת הארבעים כי כן מצאנו והעד שאמר באר את התורה הזאת הנה באר התורה שאמר בין פארן ובין תפל כי רוב המצות הם בספר הזה וכן פי' ככל אשר צוה ה' אותו אליהם בעבר הירדן במדבר בערבה ואם תבין סוד (השרים) [צ״‎ל השנים] עשר גם ויכתוב משה והכנעני אז בארץ בהר ה' יראה גם והנה ערשו ערש ברזל תכיר האמת:

אחד עשר יום מחורב - גירסה א: מי חכם ויבן זאת כי פסוק לא נכתב אלא לפי שכתוב לפנינו: וניסע מחורב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא דרך הר האמורי ונבוא עד קדש ברנע - סמוך לא"י, שמקדש ברנע שלחו מרגלים ונשתהו שם ארבעים שנה לכך הוא מפרש כן. כשנסעו מחורב ללכת דרך הר שעיר, דרך ישרה, היו יכולים להיכנס לא"י האחד עשר יום עד קדש ברנע, אבל לפי שחטאו ונסב את הר שעיר ימים רבים, עד ארבעים שנה וגו', וזהו שאמר לפנינו: וניסע מחורב וגו' ונבוא עד קדש ברנע - בימים מועטים שאין בהם כי אם מהלך אחד עשר יום, אבל מקדש ברנע שלחתי מרגלים ונשתהיתם ארבעים שנה בחטאתיכם. גירסה ב: זה אמיתת הדבר שמתחיל לספר כי לא עכבו בדרך לבד אחד עשר יום מחורב עד קדש ברנע ומיד היו מזומנים ליכנס לארץ ישראל באותו הדרך שהלכו מרגלים כמו שאמר להם משה: עלו זה בנגב ועליתם את ההר - וכמו האמור בסוף הפרשה: וישכימו בבקר ויעלו אל ראש ההר וגו'. וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא ויכום וגו' - וגם לפנינו: ותזדו ותעלו ההרה - כל אלו הפסוקים מוכיחים כי מיד אלמלא חטאו במרגלים קרובים היו ליכנס לארץ ישראל מיד.

קדש ברנע - הוא מדבר פארן וכשנסעו מחורב בשנה שניה בעשרים בחדש, כמו שכתוב בפרשת בהעלתך: ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים - ולמעלה כתוב בתחלת הפרשה: ויהי בשנה השנית - וכתיב בתריה: ויסעו בני ישראל למסעיהם על פי ה' ממדבר סיני וישכון הענן במדבר פארן - ואח"כ הולך ומספר היאך באו למדבר פארן שבתוך כך: ויהי העם כמתאוננים - והתאוו תאוה שעל כך נקרא שם המקום: קברות התאוה - ומשם באו לחצרות ושם נצטרעה מרים ונשתהו שם שבעת ימים ואחר נסעו העם מחצרות עד שבאו ויחנו במדבר פארן וזהו: וישכן הענן במדבר פארן - שאומר למעלה וזהו: אחד עשר יום מחורב - שהיו הולכין דרך הר שעיר שלשה ימים כמו שכתוב: ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים - ובשבעה ימים שלא נסעו - עד האסף מרים - הרי עשרה וביום אחד עשר נסעו מחצרות ויחנו במדבר פארן הוא קדש ברנע, שמשם נשתלחו המרגלים כמו שכתוב: וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן אל מדבר פארן קדשה וגו' - וגרם העון ונגזר גזירה להשלמת עכבתם מ' שנה, כמו שכתוב לפנינו: והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמונה שנה עד תום כל הדור וגו'. ומה שכתוב: ונסב את הר שעיר ימים רבים - זה היה לאחר שנסעו מקדש עד שבאו להר ההר על גבול ארץ אדום בשנת הארבעים. כל זה פירשתי אני הצעיר מפירוש כתב ידו של רבינו, כי רבי אלעזר מבליינצי העמידני על האמת. ועתה אשוב לפירוש רבינו שמואל זצ"ל וכן הורה לי הרב.

אחד עשר יום מחרב מקצר מדברים שנאמר במהלך אחד עשר יום שעשו מחורב עד שלוח המרגלים מקדש ברנע שהרי מיום שנשבע הקב״‎ה שלא יכנסו לארץ לא נתחדשה מצוה רק בשנת הארבעים.

אחד עשר יום חסר בי״‎ת כאילו כתוב באחד עשר יום דוגמא כי ששת ימים עשה ה׳‎ את השמים וגו׳‎ אם הגד תגידו אותו לי שבעת ימי המשתה דשופטים. הזעק לי את איש יהודה שלשת ימים דשמואל ועוד הרבה.

אחד עשר יום פרש״‎י אמר להם משה וגו׳‎ עד נמצא בג׳‎ ימים הלכו כל הדרך מה שפרש״‎י כך לאו לאשמועינן הג׳‎ חניות על פי הימים שהרי אין מעשרים באייר עד כ״‎ט בסיון רק ל״‎ח ימים אלא אתא לאשמעינן שלא הלכו מכ׳‎ באייר עד כ״‎ט בסיון אלא שלש חניות. חניה ראשונה היא קברות התאוה שעשו בה ל׳‎ ימים שלמים ט׳‎ מאייר וכ״‎א מסיון ועוד צא מהם חניה שנית היא חצרות שעשו בה ח׳‎ ימים שלמים ומקצת מכ״‎ט בסיון, ומחניה שלישית היא קדש ברנע שהיתה בכ״‎ט בסיון שלחו המרגלים כמו שפרשתי בפרשת בהעלתך.