דָּנִיֵּאל ח׳ · ט׳

ומן - הטעם ממלכות אחת מאלה יצאה קרן קטנה במספר צבאה והיא שהיתה בארץ ישראל באנטוכיא והוא אנטיוכוס וגבהה על מלכות מצרים דרום לארץ ישראל, כי רוחב מצרים מהקו השוה תשע ועשרים מעלות ורוחב ירושלים שלשים ושלש, על כן הוא בתוך היישוב כי כלו עד ששה וששים מעלות מהקו השוה, כי ארבעה ועשרים מעלות נוטה גלגל המזלות מגלגל המישור וטעם המזרח ארץ פרס.

ואל הצבי - כל ארץ ישראל צבי היא לכל הארצות.

ומן האחת. מתוך קרן אחת מהם יצא עוד קרן אחת קטנה:

ותגדל יתר. גדלה ונצחה ביותר אל פאת הנגב וכו׳:

ואל הצבי. זה א״י שנאמר בה צבי היא לכל הארצות (יחזקאל כ׳:ו׳) ור״ל חמודה והדורה:

מצעירה. קטנה כמו והיא מצער (בראשית יט):

הצבי. החמודה וכן נחלת צבי (ירמיה ג):

ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצעירה, הוא אנטיכיוס עפרפהאנוס הרשע, כי סליקוס הראשון שהמליכו אלכסנדר בצפון על אשור ובבל הוליד את אנטיכיוס הגדול, ואחרי אנטיכיוס מלך בנו סליקוס גידיליקוי, שהי"ל ב' בנים והקטן נקרא אנטיכיוס, ובהיות אחיו הגדול במלחמה עם מלך מצרים וקראו לעזרה מסר אותו ביד צר והוא לקח את המלכות, והניח שני בנים סולאוקי הבכור והקטן היה אנטיכיוס הרשע ומת סליאוקי והניח בן קטן ואנטיכיוס לקח את המלכות ממנו, א"כ היה צעיר מצד עצמו שלא היה המלוכה מגיע לו רק לבן אחיו הבכור, וצעיר מצד אבי אביו שג"כ לא היה ראוי למלוכה, וכמ"ש הרי"א, ובזה פי' מצעירה מן הצעיר, ששרשו מן הצעיר בלתי ראוי למלכות, וע"ז בא דגשות הצד"י, וגם פירושו כדעת הרד"ק שהיא תואר לנקבה מן מצער ודגש הצד"י לתפארת, שהוא עצמו צעיר ונבזה, ותגדל יתר אל הנגב כי נלחם עם מלך מצרים ולקח את ארצו מידו עד אלכסנדריא רק שהרומיים השיבוהו אחור, ואל המזרח הוא ארץ פרס, ואל הצבי הוא ארץ ישראל: