אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12ויבא - טעם לאמר בן אדם בעבור שהוא במראה הנבואה בין המלאכים הקדושים, וככה יחזקאל הנביא.
ויאמר אלי הבן - נפשך בן אדם או לבך.
וטעם כי לעת קץ - לקץ ארוך, כמו: אנשי מדות.
וַיָּבֹא֙ אֵ֣צֶל עׇמְדִ֔י וּבְבֹא֣וֹ נִבְעַ֔תִּי וָאֶפְּלָ֖ה עַל־פָּנָ֑י וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ הָבֵ֣ן בֶּן־אָדָ֔ם כִּ֖י לְעֶת־קֵ֥ץ הֶחָזֽוֹן׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ויבא - טעם לאמר בן אדם בעבור שהוא במראה הנבואה בין המלאכים הקדושים, וככה יחזקאל הנביא.
ויאמר אלי הבן - נפשך בן אדם או לבך.
וטעם כי לעת קץ - לקץ ארוך, כמו: אנשי מדות.
ויבוא. ובא גבריאל אצל מקום עמדו וכאשר בא חרדתי ונפלתי על פני מגודל החרדה:
הבן בן אדם. אתה בן אדם תן דעתך להבין אמרי החזון אשר יהיה לעת קץ ר״ל בסוף ימי הגלות:
נבעתי. מל׳ בעתה וחרדה:
כי לעת קץ. אשר לעת קץ:
ויבא, אז נתקרב גבריאל אליו, ונבעת, ויאמר הבן כי לעת קץ החזון, הודיעו שהוא חזון לימים רבים ולעתים רחוקות וכל שהדבר רחוק בזמן הוא נעלם יותר מעין החוזה וצריך בינה יתירה: