אֶתְכְּרִיַּ֥ת רוּחִ֛י אֲנָ֥ה דָנִיֵּ֖אל בְּג֣וֹא נִדְנֶ֑ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י יְבַהֲלֻנַּֽנִי׃

אתכרית. ואני דניאל נכרתה רוחי בתוך חיקה ר״ל בתוך הגוף כאומר עם כי לא יצאה מ״מ נכרתה במקומה והוא מל׳ גוזמא והפלגה:

וחזוי. מראית ראשי הבהיל אותי:

נדנה. ענין תיק ונרתק כמו וישב חרבו אל נדנה (דה״א ד):

אתכרית רוחי, (תרגום של קוצר רוח דכריה רוחיה) רוחי קצרה, בתוך נדנה, היינו בתוך גוייתי (שהגוף נדן ונרתק אל הרוח, כמ"ש על לא ידון רוחי באדם):