דָּנִיֵּאל ו׳ · י״ג

בֵּ֠אדַ֠יִן קְרִ֨בוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֮ עַל־אֱסָ֣ר מַלְכָּא֒ הֲלָ֧א אֱסָ֣ר רְשַׁ֗מְתָּ דִּ֣י כׇל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִבְעֵא֩ מִן־כׇּל־אֱלָ֨הּ וֶֽאֱנָ֜שׁ עַד־יוֹמִ֣ין תְּלָתִ֗ין לָהֵן֙ מִנָּ֣ךְ מַלְכָּ֔א יִתְרְמֵ֕א לְג֖וֹב אַרְיָוָתָ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר יַצִּיבָ֧א מִלְּתָ֛א כְּדָת־מָדַ֥י וּפָרַ֖ס דִּי־לָ֥א תֶעְדֵּֽא׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

באדין, לגוב אריותא - בור היה מלא אריות ושם משליכים טרפם וכל מי שהיה בן מות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

באדין. אז קרבו אל המלך ואמרו לפניו על דבר הקשר הנעשה בעבור המלך וכה אמרו הלא במכתב ידך רשמת הקשר אשר כל איש אשר יבקש דבר מן כל אלוה או אדם עד שלשים יום זולת ממך המלך יהיה משפטו שיושלך אל בור האריות:

ענה. השיב המלך ואמר אמת הדבר ועשויה היא בחוזק כמנהג מדי ופרס ואשר לא תסור לעולם ר״ל ע״כ כן יהיה הואיל ורשמתי אני אין להשיב וכמנהג הקבוע:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות:(יג) מז"ש על אסר מלכא, הלא אסר רשמת, מה רצו בשאלה זאת, והלא הדת כתובה בדתי פרס ומדי, והי"ל רק לאמר שדניאל התחייב מיתה כי עבר על הדת?:

באדין קריבו ואמרין קדם מלכא, ר"ל באשר ידעו שיש להצדיק את דניאל כנ"ל, והתיראו שהמלך כשיודע לו כונתם יפרש פירוש אחר בפקודה זאת לזכות את דניאל, לכן באו כשואלים על אסר מלכא, היינו שי"ל שאלה בזה, והא הלא אסר רשמת די כל אנש דיבעא, שאלו אם הוא איסור כולל על כל איש ואיש ועל כל מיני תפלה, כי הם מחליטים שהיא גזרה כוללת על כל איש וכל מיני בקשות, ועז"א המלך אמת הדבר כדת מדי ופרס שלא תשוב, והודה לדבריהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל