דָּנִיֵּאל ה׳ · ו׳

אֱדַ֤יִן מַלְכָּא֙ זִיוֺ֣הִי שְׁנ֔וֹהִי וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלוּנֵּ֑הּ וְקִטְרֵ֤י חַרְצֵהּ֙ מִשְׁתָּרַ֔יִן וְאַ֨רְכֻבָּתֵ֔הּ דָּ֥א לְדָ֖א נָֽקְשָֽׁן׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

דָּנִיֵּאל ה׳ ו׳ נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הו׳ בפרק ה׳ בדָּנִיֵּאל, מתוך 30 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וקטרי - קשורי חלציו, כמעט היו מותרים.

נקשן - כדמות משיקות אשה אל אחותה.

Ibn Ezra on Daniel - Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אדין. אז זוהר פני המלך נשתנה ומחשבותיו הבהילו אותו וקשרי פרקי עצמות מתניו הותרו ונפתחו מקשירתן והוא ענין גוזמא והפלגה:

וארכבתיה. ברכיו היו מקישות ודופקות זה לזה מגודל החרדה והרתת:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

נקשן. ענין הכאה כמו מקשה תיעשה המנורה (שמות כ״ה:ל״א):

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

אדין, ה] היה לו ראיה שאינו דמיון, כי אז המלך נשתנה זיוו מן החרדה, וכמ"ש האי מאן דמבעית אע"ג דהוא לא חזי מזליה חזי, ורעיוניו הבהילוהו, שזה ראיה שהוא מורה רע, וקשורי אזור חלציו התפתחו מעצמם, שגם זה היה לו סימן רע, כמ"ש ולא נפתח אזור חלציו, שהעמים היו מעוננים בזה סימן רע:

Malbim on Daniel -- Wikisource