דָּנִיֵּאל ד׳ · י״ד

בִּגְזֵרַ֤ת עִירִין֙ פִּתְגָמָ֔א וּמֵאמַ֥ר קַדִּישִׁ֖ין שְׁאֵֽלְתָ֑א עַד־דִּבְרַ֡ת דִּ֣י יִנְדְּע֣וּן חַ֠יַּיָּ֠א דִּֽי־שַׁלִּ֨יט (עליא) [עִלָּאָ֜ה] בְּמַלְכ֣וּת (אנושא) [אֲנָשָׁ֗א] וּלְמַן־דִּ֤י יִצְבֵּא֙ יִתְּנִנַּ֔הּ וּשְׁפַ֥ל אֲנָשִׁ֖ים יְקִ֥ים (עליה) [עֲלַֽהּ]׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

דָּנִיֵּאל ד׳ י״ד נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הי״ד בפרק ד׳ בדָּנִיֵּאל, מתוך 34 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בגזירת - ככה גזרו שהם משרתי השם, כאשר צום ומאמר קדושים זאת. והשאלה למה זה? בעבור שידעו החיים כי העליון הוא השם שליט במלכות אנשים השפלה, ולאשר ירצה יתננה, ושפל אנשים יקים עלה.

Ibn Ezra on Daniel - Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בגזרת. הדבר נגזר בגזרת המלאכים המחריבים העושים דין המקום:

שאלתא. הגזרה ההיא עשויה במאמר המלאכים הקדושים והיא היא וכפל הדבר במ״ש:

עד דברת. בעבור אשר ידעו כל החי אשר העליון מושל במלכות אנשים ולמי אשר יחפוץ יתן אותה:

ושפל. וכאשר ירצה יעמיד על המלוכה אדם שפל ופחות מן האנשים:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

שאלתא. הוא ענין גזירה ע״ש כי נעשה בשאלת פי ה׳:

עד דברת. כמו על דברת ור״ל בעבור:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

בגזרת עירין פתגמא, הוצאת הגזרה אל הפועל שתהיה גזרה חרוצה הוא ע"י העירין, והם קבלו הדבר במאמר קדישין, שהם המלאכים הגבוהים שהם שאלו את הדבר מהגבוה על גבוה אשר עליהם, שהוא השי"ת, וטעם הגזרה הזאת הוא כדי שידעו החיים שהעליון שולט במלכות בני אדם ויתן המלוכה למי שירצה ויקום עליה שפל אנשים, עד שבסוף יחזיקו במלכות בארץ הקדושה שפל אנשים, שהוא האבן אשר נגזרה שלא בידים, שהיא תתפוש מלכות בארץ הקדושה באחרית הימים:

Malbim on Daniel -- Wikisource