אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א לְדָנִיֵּ֣אל רַבִּ֗י וּמַתְּנָ֨ן רַבְרְבָ֤ן שַׂגִּיאָן֙ יְהַב־לֵ֔הּ וְהַ֨שְׁלְטֵ֔הּ עַ֖ל כׇּל־מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל וְרַ֨ב־סִגְנִ֔ין עַ֖ל כׇּל־חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃

אדין, רבי - גדל. יש אומרים: כי מדינה שם מחוז, אם כן איך היו לאחשורוש שבע ועשרים ומאה מדינה ומלך שיש לו עשרה הוא מלך גדול וכתוב וגזל ומשפט וצדק, תראה במדינה שהטעם עיר המלוכה. וכתוב ליהוד מדינתא לבית אלהא רבא. ועוד: ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואם עילם מחוז, למה לא אמר במדינת עילם כאשר פירשו במדינת בבל?!

ורב סגנין - כמו: ויבא סגנים.

אדין. אז גדל המלך את דניאל ומתנות גדולות ומרובות נתן לו והמשילו על כל מדינות בבל:

ורב סגנין. עשהו שר השרים אשר היו על כל חכמי בבל ר״ל שהיה לשר על השרים וכו׳:

סגנין. ענין שררה מה כמו ויבא סגנים כמו חומר (ישעיהו מ״א:כ״ה):

אדין, אז כאשר ראה המלך שדניאל לא קבל כבוד אלהות, הגדיל אותו בממשלה ונתן לו מתנות רבות גדולות, ועשאו למשול על כל מדינת בבל, ושיהיה רב הסגנים על כל חכמי בבל: