דָּנִיֵּאל ב׳ · מ״ה

ויציב חלמא - ונכון החלום ונאמן פתרונו.

כל קבל. ר״ל הדבר הזה מרומז בעבור מה אשר ראית אשר מן ההר נכרת אבן מעצמה אשר לא בידי אדם וכתתה את הברזל וכו׳ כי כן תהיה מלכות המשיח שתבא לא בחיל ולא בכח כי אם מעצמה בהגעת הזמן והיא תכלה כל האומות אשר לא יקבלו עליהם עול המקום:

אלה. אלוה הגדול הודיע למלך מה אשר יהיה אחרי זאת המלכות המושלת עתה מי ומי ימשול עד ימי עולם:

ויציב. כמו שדבר החלום הוא אמת כי כזאת ראית כן נאמנה הפתרון כי כן יהיה:

כל קבל, וזה לעומת מה שראית שנגזר אבן שלא בידים והדיקה את הברזל והנחושת והחרס והכסף והזהב, שהאבן רומז על אבן ישראל אשר יקום ע"י ה', ושלא בידי אדם ובכחו, והאבן הזאת תכלה את כולם, אמנם מה ששינה פה וסדר ברזל נחושת חרס, והלא הסדר הוא ברזל חרס נחושת שכן סדרן מלמטה למעלה? הודיע בזה איך יהיה זה, שזה יהיה ע"י מלחמות גוג ומגוג שיתקבצו כל בני אדום להלחם נגד בני ישמעאל ויכלו זא"ז כמבואר ביחזקאל ובזכריה, ומבואר כי אדום הנרמז בברזל, [כי הוא יהיה תקיף בעת ההיא נגד ישמעאל], ויון הנרמז בנחשת הם בני מלכות אחת, ותחת מלכות בני ישמעאל יהיו אז מדי ופרס הנרמז בכסף, ובבל הנרמז בזהב, שכולם אחוזים במלכות בני ישמעאל כנודע, ועז"א והדקת פרזלא נחשא, ר"ל הברזל והנחושת שהם אדום ויון הם יהדקו את כספא חספא ודהבא, את בני ישמעאל שהוא החרס הכולל הכסף והזהב, שהוא פרס ובבל, אלהים הגדול הודיע להמלך מה שיהיה אחרי זה, איך האבן תגדל לעולם וזה יהיה קץ הימים ותכליתם, ואמר שיציב חלמא והחלום יש לו קיום, וא"כ מהימן פתרונו, כי נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם: