(די) [וְדִ֣י] חֲזַ֗יְתָ פַּרְזְלָא֙ מְעָרַב֙ בַּחֲסַ֣ף טִינָ֔א מִתְעָרְבִ֤ין לֶהֱוֺן֙ בִּזְרַ֣ע אֲנָשָׁ֔א וְלָֽא־לֶהֱוֺ֥ן דָּבְקִ֖ין דְּנָ֣ה עִם־דְּנָ֑ה הֵֽא־כְדִ֣י פַרְזְלָ֔א לָ֥א מִתְעָרַ֖ב עִם־חַסְפָּֽא׃

די חזית - טעם מתערבין שכולם לוקחות בנות גוים, כמו הפרסיים לוקחים הבבליות, והשבאין לוקחין המצריות, ואינם דומים אלה לאלה במתכונתם ובמלבושיהם ומאכלם ומנהגם, גם מחלוקת בתורתם, ואף כי בני חם שהם לפאת דרומית מערבית לעבר הים והם סמוכים לים הגדול, שנקרא אוקיינוס.

ודי חזית. עתה בא לפרש מה הערוב אשר יהיה ביניהם עד שיעזרו להם ואמר אשר ראית ברזל מעורב בחרס העשוי מטיט הנה זה יורה אשר יהיו מעורבבים אלו באלו בזרע אנשים כי יקחו מבנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם יתנו להם ובעבור זה יעזרו החזקות להחלשות:

ולא להון. אבל לא יהיו דבוקים אלו עם אלו באהבה הבאה מן הלב:

הא כדי. הנה כאשר הברזל לא יתערב עם החרס להיות דבוקים יחד כן לא יתדבקו המה באהבת הלב ועכ״ז בעבור הערוב יעזרום מול האויב והוא רומי:

די חזית, ומה שראית שגם באצבעות הרגלים ברזל מעורב בחסף טינא, הוא מפני שמלכיות אלה יהיו מתערבים בזרע אנשא, שיתחתנו החלשים עם התקיפים ויתערבו עמהם בקשר הברית, ועל ידי כן ימצאו החלשים תוקף מן התקיפים. ובכ"ז לא יהיו דבקים זה בזה, כי בלב ולב ידברו והגבור יחשוב מחשבות לבלוע את החלוש תחת ממשלתו: