עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל דִּ֥י שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר (האיתיך) [הַֽאִיתָ֣ךְ] כָּהֵ֗ל לְהוֹדָעֻתַ֛נִי חֶלְמָ֥א דִֽי־חֲזֵ֖ית וּפִשְׁרֵֽהּ׃

ענה, האיתך כהל - הישך יכול.

די שמה. אשר שמו בלטשצר כמ״ש למעלה שכן כנהו אשפנז:

האיתיך. היש עמך יכולת להודיע לי החלום אשר ראיתי והפתרון:

כהל. יכול וכן ולא כהלין כתבא למקרא (לקמן ה):

ענה המלך ואמר לדניאל ששמו בלטשאצר, האתה יכול להודיעני החלום שראיתי ופתרונו, היה השאלה כמתמיה, אחר שלא יכלו ע"ז כל החרטומים, ובכ"ז הזכיר ששמו בלטשאצר המורה על שיש בו כח אלהות, שמצד זה חשב כי יצוייר זאת: