ה֛וּא גָּלֵ֥א עַמִּיקָתָ֖א וּמְסַתְּרָתָ֑א יָדַע֙ מָ֣ה בַחֲשׁוֹכָ֔א (ונהירא) [וּנְהוֹרָ֖א] עִמֵּ֥הּ שְׁרֵֽא׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
הוא - מגלה עמוקות ונסתרות שלא יוכל אדם לדעתם כאשר יתחננו עבדיו אלה כמוני, שגילה לי סוד החלום.
ידע מה בחשוכא - הפך האדם. ולפי דעתי שהטעם מה בכח להיות כמו ותעלומה יוציא אור.
וטעם ונהורא עמיה שרא - הכל לפניו כמעשה.
ומלת שרא - כמו חונה.
ונהורא - כמו ואל תופע עליו נהרה, וככה המנהרות.
הוא גלא. הוא מגלה דברים עמוקים ונסתרים:
ידע. יודע מה בחשך והאורה שוכנת עמו:
הוא גלה עמוקות ונסתרות, ידוע מה בחשך ועמו שוכן האור, עתה הוסיף שבענינים שאין לשכל האדם מבוא בהם כלל, בין בענינים שא"א להשיג אותם מצד עומק המושג הוא מגלה עמוקות, בין ענינים שחוץ ממה שהם עמוקים הם נסתרים בסתר, כמו ענינים שלא יושגו רק בנבואה, הוא מגלה מסתרתא, בין ענינים שהם עדיין במחשך ולא יצאו לאור כלל, כמו העתידות שעדן ערפל חתולתם, יודע מה בחשוכא. ובאר שיש הבדל בין ידיעת ה' לידיעת ב"ו, שהשגת בשר ודם שבא באמצעות החושים, המוחש יכנס אל עין הרואה מבחוץ והעין יתפעל ע"י ניצוצי האורה הזורחים עליו מן המוחש, וע"כ לא יראה דברים שבחשך, אבל ידיעת ה' אינו בחוש, רק ידיעתו תופיע אור על מציאות הדברים, וע"י שהאור שוכן אתו יודע מה שבחשך:
