וּלְקֵ֤ץ שָׁנִים֙ יִתְחַבָּ֔רוּ וּבַ֣ת מֶֽלֶךְ־הַנֶּ֗גֶב תָּבוֹא֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן לַעֲשׂ֖וֹת מֵישָׁרִ֑ים וְלֹֽא־תַעְצֹ֞ר כּ֣וֹחַ הַזְּר֗וֹעַ וְלֹ֤א יַעֲמֹד֙ וּזְרֹע֔וֹ וְתִנָּתֵ֨ן הִ֤יא וּמְבִיאֶ֙יהָ֙ וְהַיֹּ֣לְדָ֔הּ וּמַחֲזִקָ֖הּ בָּעִתִּֽים׃

ובת מלך הנגב - היא מלכת שבא וזאת המלכות תקרא בלשון ישמעאל אלימן, ועד היום אשה מולכת עליהם והיא ברשות מלך מצרים עד היום וזאת שבא, היא נגד הנגב כנגד ארץ ישראל וזה הדבר ידוע הוא בספרים ושכחתי שמם.

וטעם לעשות מישרים - שלום בין המלכים והנה מלך צפון רצה לקחת אותה לו לאשה.

לא תעצר כח הזרוע - ומלך מצרים יקחנה בחזקה גם יקח יולדתה וחכמי המזלות שהיו עמה, וזהו: ומחזיקה בעתים.

ולקץ שנים. ולסוף שנים הרבה יתחברו יחד באהבה ושלום ר״ל יהיו חפצים להיות בשלום:

לעשות מישרים. לפשר בין אביה ובין מלך הצפון בדברי ריבותם:

ולא תעצור. אבל לא תוכל לעכב כח הזרוע למנוע מביניהם המיית שאון המלחמה והנצחון:

ולא יעמוד. אבל בפעם ההיא לא יעמוד מלך הנגב על עמדו להתחזק במלחמה כמו מאז:

וזרועו. אנשי זרועו ועוזריו גם הם לא יעמדו במלחמה ההיא:

ותנתן. ביד מלך הצפון:

היא. בת מלך הנגב:

ומביאיה. הם השרים שהביאו אותה והלכו עמה קודם המלחמה אל מלך הצפון לעשות מישרים:

והיולדה. הוא אביה מלך הנגב:

ומחזיקה בעתים. הם אצטגנינים המחזיקים אותה בהודעת פעולת העתים לפי מהלך הכוכבים:

מישרים. מל׳ ישר ור״ל פשרה שהוא ישר ונוח לזה ולזה:

ולקץ שנים יתחברו, מבואר בדה"י שעמדו אח"ז מלחמות שלחם מלך הצפון על מלך הנגב, ובאשר ראה מלך הצפון שעמדה עליו מרידה במדינתו, התחבר עם מלך הנגב לעשות שלום באופן זה, שתלמי פילידעלפיס נתן את בתו (ברעניצא) לאנטיכיוס טעהוס, על תנאי שיגרש את אשתו הראשונה (לאדיצע) (שהיתה אחותו מאביו והי"ל שני בנים ממנה), ושהבן שיולד מבת מלך הנגב יהיה יורש המלוכה, וז"ש ובת מלך הנגב תבא אל מלך הצפון לעשות מישרים, שבזה יתפשרו בדברי ריבות שביניהם, אבל אחר שילדה לו בת מלך הנגב בן, מת תלמי אביה, ואז החזיק טעהוס את אשתו הראשונה, ובאשר לא בטחה אז באמונתו וגם כי ידעה שע"פ דברי הברית שביניהם תגיע המלוכה לבן ברעניצא השקתה לבעלה סם המות, ואת בת מלך הנגב ובנה וכל אנשיה שבאו אתה ממצרים הרגה, ובנה סלייקוס צערווינוס ישב על כסא המלוכה, וז"ש ולא תעצר כח הזרוע, ר"ל שבת מלך הנגב לא תוכל לעצור את הכח של האיש זרוע, מה שבעלה הכריחה בכח הזרוע (היינו שלא ע"פ יושר רק בזרוע) להפרד מאתו, ולא יעמד, ואח"כ לא יעמוד מלך הצפון וזרועו כי יומת בסם המות, ותנתן, ובת מלך הנגב תמסר למיתה, היא ומביאיה השרים שהביאו אותה, והיולדה היינו האומן והמגדל אותה, (שהיה לה כאב, כמ"ש אשר ילדה לעדריאל), ומחזיקה בעתים היועץ שלה שהחזיק אותה בעצתו לעתות בצרה.