דָּנִיֵּאל י״א · ד׳

וכעמדו - טעם וכעמדו שמת קרוב לשלשים שנה.

ותחץ - כבר פירשתיו.

ולא לאחריתו - פירושו ולא לבנו וככה: ואחריהם בפיהם ירצו סלה.

ולא כמשלו - לא היה אחד מהארבעה שמלכו תחתיו כמוהו בממשלה.

וטעם ולאחרים מלבד אלה - שקשר וגם אחרים על הארבעה מלכים שמלכו בארבעה מקומות כאשר פירשתי. והנה אומר לך עתה כלל: כי מתחלת ויחזק מלך הנגב עד וזרועים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז שהוא בפירוש חרבן בית שני, מלחמות שעברו ולזכור פרטיהן ולחפש הספרים הקדמונים בספר יוסף בן גוריון, אילו היינו יודעין כל דבריו לא יועילנו עתה לדעת שעבר, ועל כן אפרש המלות והטעמים בדרך כלל ואחר חרבן הבית אפרש בדרך פרט עד וכעת קץ, כי משם הם העתידות שנשארו כאשר אפרש.

וכעמדו. כאשר יעמוד להתחזק ביותר:

תשבר מלכותו. ימות אלכסנדרוס:

ותחץ. והמלכות תחולק לד׳ מלכיות בארבעת הרוחות של ארצות ממשלת אלכסנדרוס והם רומא ומצרים וא״י ופרס כמ״ש למעלה:

ולא לאחריתו. המלכיות האלו לא יחולק לבניו ונקראים הבנים אחרית על כי המה נשארים אחר אביהם וכן ואחריתכם בסירות דונה (עמוס ד׳:ב׳):

ולא כמשלו וכו׳. המלכיות ההם לא ימשלו ממשל רב כממשלת אלכסנדרוס כי תנתש מלכותו. כי מלכות אלכסנדרוס תתחלק לד׳ מלכיות האמורים למעלה וגם למלכיות אחרים קטנים מלבד אלה ולזה לא יתחזקו ביותר להיות כמוהו:

ותחץ. ענין חלוקה כמו ויחץ את הילדים (בראשית ל״ג:א׳):

תנתש. ענין עקירה כמו לנתוש ולנתוץ (ירמיה א):

וכעמדו תשבר מלכותו, שמת בקוצר ימים, ותחץ לארבע רוחות השמים, התבאר למעלה (ח' ח'), ולא לאחריתו, לא תשאר המלכות לבניו אחריו, ולא כמשלו, שלא מלכו בכפה כמוהו, ומפרש מ"ש לא לאחריתו כי תנתש מלכותו, שהמלכות תעקר מביתו (עמ"ש ירמיה א' י'), ועמ"ש ולא כמשלו מפרש ולאחרים מלבד אלה, שחוץ מד' המלכים יהיו מושלים קטנים: