דָּנִיֵּאל י״א · ל״ו

ועשה - זה קוסטנטין שהיה מלך גדול על בבל ופרס ומצרים ואפריקא והשיב בבל לדתו, גם חביריו השיבו פרסיים והשבאים ומצרים ואפריקא לדתו והניח תורת ארם. וטעם ויתרומם. בלבו, ועל השם שהוא אל אלים ידבר נפלאות והנה אמר המלאך עליו והצליח וכבר עברו אלו הדברים אשר היו עתידים בימי דניאל, ועתה יחל לדבר על העתידות שנשארו. ודע כי ארם היא צפונית מערבית לארץ ישראל, גם קוסטנטינא היא צפונית ובעת קץ שיגיע קץ מלך הצפון אשר אמר והצליח עד כלה זעם, אז יבא קץ הגואל כאשר יפרש והנה לא הזכיר מתי יהיה זה, רק הזכיר כי זה המלך. והטעם בנו אשר יצא ועשה מלחמה עם מלך מצרים וילכוד את מצרים וילך לארץ ואז יהרג, ואחר ימים ידועים במספר מיום מותו, יבא הגואל לישראל.

ועשה. חוזר לדבריו הראשונים ואמר שמלך טיטוס יעשה בכל דבר כרצונו באין מוחה:

על כל אל. על כל חוזק ובעל כח:

ועל אל אלים. על האל המושל על כל החזקים ידבר דברים נפלאים ר״ל דברי חרוף אשר לא אמר מי מעולם:

והצליח. ועכ״ז יצליח עד אשר יכלה זעמו של מקום מעל ישראל:

כי נחרצה נעשתה. כאשר יהיה נעשתה הכריתה העצומה אז ימורק העון ויכלה הזעם ולא יצליח עוד:

אל. ענין אומץ וחוזק כמו יש לאל ידי (שם לא):

נפלאות. מכוסות ר״ל שלא נשמע מעולם:

נחרצה. נכרתה כמו נחרצת שוממות (לעיל ט):

ועשה, עתה בא לבאר לו מ"ש לו במראה השניה ובאחרית מלכותם יעמוד מלך עז פנים שהוא המלכות והממשלה של הקרן זעירא, ועז"א המלך הידוע שראהו כבר במחזה הראשונה והשניה, הוא יעשה כרצונו כמש"ש ויסבור להשניה זמנין ודת, ויתגדל על כל אל, שיבטל עבודת האלילים שעבדו קודם לכן:

ועל אל אלים ידבר נפלאות, שהשריש שרשים באמונת האל, שהם נפלאים מן השכל, ויאמר שהם פלאות, והצליח באמונה זו, עד כלה זעם עד יכלה זעם ה' מעל עמו, כי נחרצה, הרעה שנחרצה על ישראל נעשתה מכבר בגזרת עליון: