וּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֤ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וּזְרֹֽעֹתָיו֙ וּמַרְגְּלֹתָ֔יו כְּעֵ֖ין נְחֹ֣שֶׁת קָלָ֑ל וְק֥וֹל דְּבָרָ֖יו כְּק֥וֹל הָמֽוֹן׃

ומרגלותיו - כמו רגליו.

קלל - לטיש.

כקול המון - שישמיע קול גדול.

וגויתו כתרשיש. גופו היה כעין אבן תרשיש הנוטה למראה התכלת:

כקול המון. כקול המית עם רב:

כלפידי. כלהבות:

ומרגלותיו. רגליו:

כעין. כגוון כמו ועינו כעין הבדולח (במדבר י״א:ז׳):

קלל. מזוקק באש והוא מל׳ קלוי באש (ויקרא ב):

וגויתו כתרשיש, מה שנתגלם ולבש לבוש בהראותו לבני אדם הוא לבוש ספירי כתרשיש שכן האויר האית"ר מראהו כן, ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש, פי' רי"א שהשגת השכל הנבדל לשכל האנושי כברק המתנוצץ ונעלם, כמ"ש המורה בהקדמתו, וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל, פעולת ידיו ותנועת רגליו, מרומזים בידים ורגלים, וענין נחושת קלל התבאר במרכבת יחזקאל על ונוצצים כעין נחושת קלל ע"ש, וקול דבריו כקול המון, כמ"ש ביחזקאל קול המולה כקול מחנה עמש"ש: