נַס־נָ֥א אֶת־עֲבָדֶ֖יךָ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֑ה וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ מִן־הַזֵּרֹעִ֛ים וְנֹאכְלָ֖ה וּמַ֥יִם וְנִשְׁתֶּֽה׃

נס - לשון צווי, כמו: חל נא את פני ה'.

וטעם ימים עשרה - כי אין יכולת בחי לסבול הרעה, רק ט' ימים ככה הזכירו בעלי התולדות ותחת פת בג המלך תן לנו זרעונים הם גרגרים כאשר יזקינו, ותחת יין תן לנו מים:

את עבדיך. אמר על עצמו ועל חנניה מישאל ועזריה חבריו:

ומים ונשתה. ומים יתנו לנו ונשתה:

נס. מלשון נסיון:

הזרועים. מיני זרעונים כקטניות וכיוצא:

נס נא את עבדיך, כאלו אמר שלהשיג התכלית שיהיו יפה תואר ובריאי בשר ישיג יותר על ידי המאכלים הפשוטים מעל ידי המאכלים המעודנים שמולידים חלאים רבים ונאמנים, ולאוהבי חיי הפרישות והעיון יעזרו יותר המאכלים הפשוטים בין לזכות מוחם בין לבריאת גופם, ושיודע לו זה ע"י נסיון שינסם ימים עשרה, וכבר זכר מהרי"א בשם הרופאים שהמזונות הרעים יוכר היזקם בהזנת האדם עד עשרה ימים, שאז יורגש היזקם בקלסתר פנים: