חֲמַס לְבָנוֹן. בֵּית מַקְדְּשָׁא.
וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַּן. שׁוֹד בְּהֵמוֹתֶיךָ וְאוּכְלוֹסֶיךָ אֲשֶׁר שָׁדְדוּ אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, הוּא יִשְׁבְּרֵם.
מִדְּמֵי אָדָם. מֵחֲמַס דְּמֵי יִשְׂרָאֵל.
וַחֲמַס אֶרֶץ. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
קִרְיָה. יְרוּשָׁלַיִם.
אֲרֵי חֲטוֹף בֵּית מַקְדְשָׁא יַחֲפִינָךְ וּבִּזַת עַמֵיהּ תִּתְבְּרִינָךְ מִדְמֵי אֱנָשָׁא וַחֲטוֹף אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל קַרְתָּא יְרוּשְׁלֵם וְכָל דְיַתְבִין בָּהּ:
כי חמס לבנון. החמס שעשית ללבנון שהוא א״י החמס הזה יכסה אותך ותשוב בראשך:
ושוד בהמות. השוד שעשית אל הבהמות ועל ישראל יאמר ולפי שהמשיל את א״י ליער הלבנון המשיל אנשים לבהמות המצויות ביער ואמר השוד הזה ישבר אותם ר״ל עליהם תבוא שוד כמו השוד שעשו לישראל:
מדמי אדם. כל זה יבוא מסבת דמי אדם ששפך דם ישראל:
וחמס ארץ. מסבת החמס שעשה בא״י ובקרים היא ירושלים ובכל אנשים היושבים בה:
לבנון. כן נקרא א״י כמ״ש ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג׳:כ״ה):
ושוד. מל׳ שדידה ועושק:
יחיתן. מל׳ חתת ושבר וכן וחתו גבוריך תימן (עובדיה א׳:ט׳):
כי חמס לבנון יכסך, כי החמס שעשית אל הלבנון שהוא הבהמ"ק מה שחללת כלי המקדש, החמס הזה יכסך בקלון, ושוד בהמות יחיתן שיעור הכתוב ושוד בהמות יחיתן קריה וכל יושבי בה מדמי אדם וחמס ארץ, יען קרא את בהמ"ק בשם לבנון, ציירו במליצתו כיער הלבנון, כאילו יער הלבנון שלח את החיות הטורפות שנמצאו בו, ושוד בהמות הלבנון יחיתן קריה וכל יושבי בה, שהם טרפו קרית בבל ויושביה, וכן ירמיה צייר מפלת בבל בסגנון זה, הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן (ירמיהו נ׳:מ״ד) שדמה חיל פרס ומדי כאריות שבאו מא"י וגאון הירדן לנקום נקמת א"י, ואת בבל המשיל לצאן (אם לא יסחבום צעירי הצאן) ואמר שזה יהיה דמי אדם ששפכו וחמס ארץ שהחריבו, וגם תפס שם בהמות לרמוז אל הבהמות שהיו גם בלבנון המליציי שהוא בהמ"ק שהם הקרבנות שהקריבו שמה ונתנו דמם בכלים אשר חלל עתה, וכאילו התעוררו בהמות האלה והביאו שוד וחתת על קרית בבל:
