התחילו ללמודמִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר. שֶׁהָיָה מִן הַגּוֹלִים וְעוֹדֶנּוּ חַי.
אֲשֶׁר רָאָה וְגוֹ׳. אֶת הָרִאשׁוֹן אֵין זֶה חָשׁוּב בְּעֵינָיו.
הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן. יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי מִי שֶׁרָאָה הָרִאשׁוֹן, אֵין זֶה בְּעֵינָיו אֶלָּא כְּאַיִן.
כָמֹהוּ כְּאַיִן. הוּא וָאַיִן שָׁוִים הֵן, כְּמוֹ (הושע ד:ט) ״וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן״. אַף כָּאן ״כָמֹהוּ כְּאַיִן״ - הוּא וָאַיִן שְׁנֵיהֶם שָׁוִים.
מַן בְּכוֹן דְיִשְׁתָּאַר דַחֲזָא יַת בַּיְתָא הָדֵין בִּיקָרֵיהּ קַדְמָאָה וּמַה אַתּוּן חָזָן יָתֵיהּ כְּעַן הֲלָא כִדְלֵיתוֹהִי כֵּן הוּא בְּעֵינֵיכוֹן:
מי בכם - אתם הזקנים.
מי בכם. מי הוא בכם הנשאר מאותם שגלו מירושלים:
את הבית הזה. את בית המקדש הראשון לפי שהיה באותו מקום עצמו קראו הבית הזה:
בכבודו הראשון. כפי מה שבנה אותו שלמה בעושר רב:
ומה אתם. ומה שאתם רואים אותו עתה בבנין זה:
הלא כמוהו כאין. ר״ל אם יעריכו זה מול זה הלא הבית הזה דומה הבנין אל ההעדר:
מי בכם הנשאר מן זמן הגלות והחורבן, שהוא ראה את הבית הראשון ויראה שכבוד הבית הזה כאין נגד הראשון: