בַּיּ֣וֹם הַה֣וּא נְאֻם־יְהֹוָ֣ה צְבָא֡וֹת אֶ֠קָּחֲךָ֠ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵ֤ל עַבְדִּי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשַׂמְתִּ֖יךָ כַּֽחוֹתָ֑ם כִּֽי־בְךָ֣ בָחַ֔רְתִּי נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם. כְּלַפֵּי שֶׁנִּגְזַר עַל יְכָנְיָה אָבִיו: ״חַי אָנִי, אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי, מִשָּׁם אֶתְקַנְךָ״ (ירמיהו כב:כד), וְאוֹמֵר שָׁם: ״כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי״ (ירמיהו כב:ל) - לָמַדְנוּ שֶׁהוֹעִילָה לוֹ תְּשׁוּבָתוֹ, וְנוֹלַד לוֹ זְרֻבָּבֶל, וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם.

בְּעִדָנָא הַהִיא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֲקַרְבִינָךְ זְרֻבָּבֶל בַּר שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִי אֲמַר יְיָ וְאַשְׁרִינָךְ כִּגְלוֹף דְעִזְקָא עַל יַד אֲרֵי בָךְ אִתְרְעֵיתִי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:

ביום אקחך - כדרך ישלח ממרום יקחני.

ושמתיך - שמור כאילו היית חותם על יד ימיני וזה דרך משל.

אקחך זרובבל. ר״ל אקח איש מזרעך ועל המשיח יאמר:

ושמתיך כחותם. כמו שאין חותם הטבעת זז מיד האדם כן לא תסור אהבתי ממנו:

כי בך בחרתי. בזרע היוצא ממך בחרתי להיות הוא מלך המשיח:

כחותם. טבעת העשוי לחתום בו אגרות:

ביום ההוא, אז יצמח צמח לבית דוד, ואז אקחך (ר"ל הזרע שיקים ממנו או שהוא עצמו יקום בתחיה) ושמתיך כחותם, שהוא יהיה תכלית הבריאה וחותמת, וכחותמו של הקב"ה שהוא אמת וקיים לעד, כי בך בחרתי מצד הבחירה שבחר בדוד עבדו ובזרעו: