חַגַּי ב׳ · כ״ג

בַּיּ֣וֹם הַה֣וּא נְאֻם־יְהֹוָ֣ה צְבָא֡וֹת אֶ֠קָּחֲךָ֠ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵ֤ל עַבְדִּי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשַׂמְתִּ֖יךָ כַּֽחוֹתָ֑ם כִּֽי־בְךָ֣ בָחַ֔רְתִּי נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הספר נחתם בהבטחה אישית: ביום ההוא אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי, ושמתיך כחותם כי בך בחרתי. רש״י מסביר את עומק הדברים: הם נאמרים כנגד מה שנגזר על יכניה אביו, שנאמר עליו ״חי אני אם יהיה כניהו חותם על יד ימיני״, וכאן מתהפכת הגזירה. אבן עזרא מבאר ״אקחך״ כדרך ״ישלח ממרום יקחני״, ומסביר ״ושמתיך כחותם״ - שמור כאילו היית חותם על יד ימיני, והכל בדרך משל. הספר הקצר נסגר אפוא בביטול קללה שנאמרה דורות קודם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם. כְּלַפֵּי שֶׁנִּגְזַר עַל יְכָנְיָה אָבִיו: ״חַי אָנִי, אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי, מִשָּׁם אֶתְקַנְךָ״ (ירמיהו כב:כד), וְאוֹמֵר שָׁם: ״כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי״ (ירמיהו כב:ל) - לָמַדְנוּ שֶׁהוֹעִילָה לוֹ תְּשׁוּבָתוֹ, וְנוֹלַד לוֹ זְרֻבָּבֶל, וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם.

Sefaria vocalized edition

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

בְּעִדָנָא הַהִיא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֲקַרְבִינָךְ זְרֻבָּבֶל בַּר שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִי אֲמַר יְיָ וְאַשְׁרִינָךְ כִּגְלוֹף דְעִזְקָא עַל יַד אֲרֵי בָךְ אִתְרְעֵיתִי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ביום אקחך - כדרך ישלח ממרום יקחני.

ושמתיך - שמור כאילו היית חותם על יד ימיני וזה דרך משל.

Ibn Ezra on Haggai -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אקחך זרובבל. ר״ל אקח איש מזרעך ועל המשיח יאמר:

ושמתיך כחותם. כמו שאין חותם הטבעת זז מיד האדם כן לא תסור אהבתי ממנו:

כי בך בחרתי. בזרע היוצא ממך בחרתי להיות הוא מלך המשיח:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

כחותם. טבעת העשוי לחתום בו אגרות:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ביום ההוא, אז יצמח צמח לבית דוד, ואז אקחך (ר"ל הזרע שיקים ממנו או שהוא עצמו יקום בתחיה) ושמתיך כחותם, שהוא יהיה תכלית הבריאה וחותמת, וכחותמו של הקב"ה שהוא אמת וקיים לעד, כי בך בחרתי מצד הבחירה שבחר בדוד עבדו ובזרעו:

Malbim on Haggai--Wikisource