ועתה כה אמר ה׳ צבאות, שימו לבבכם על דרכיכם. רש״י מבאר ״על דרכיכם״ - על עסקיכם, שאתם רואים שאין במעשה ידיכם ברכה. מצודת דוד מפרש: התבוננו על עסקיכם ותראו שלא כן הוא, כלומר שהמציאות מכחישה את ההנחה שלכם. הקריאה אינה לעיין בכתובים או להאמין לנביא, אלא להסתכל על החיים עצמם ולהסיק מהם. זו דרך טיעון מיוחדת: הנביא אינו מבקש אמון עיוור אלא מפנה את שומעיו אל נתונים שהם עצמם מכירים היטב, כפי שיפורטו בפסוק הבא.
