בְּרֵאשִׁית נ׳ · א׳

וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

כאשר יעקב אביו נפטר, נפל יוסף על פני אביו, בכה עליו ונשק לו. בעל אור החיים מדייק בלשון הפסוק ״וישק לו״ - דווקא לו, ליעקב, נשק יוסף, שכן אין זה ראוי לנשק מת אחר, מפני שגופת המת מלאה טומאה והטומאה בוקעת ועולה, ועלולה לפגום בנפש הנושקת. אך את יעקב מותר היה לנשק, לפי שהצדיקים נחשבים חיים אף במיתתם. הפסוק מתאר את רגע הפרידה הכואב של הבן מאביו, את הבכי ואת הנשיקה האחרונה, ומיד לאחר מכן יעבור הכתוב לספר על ההכנות לקבורה ולהלוויה הגדולה שיערוך יוסף לכבוד אביו.
מבוסס על אור החיים, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְפַל יוֹסֵף עַל אַפֵּי אָבוּהִי וּבְכָא עֲלוֹהִי וּנְשַׁק לֵהּ

Onkelos Genesis

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיִּשַּׁק לוֹ. פֵּרוּשׁ, לוֹ נָשַׁק, אֲבָל אֵין נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן לְמֵת אַחֵר, כִּי הַמֵּת גָּדוּשׁ בְּטֻמְאָה וְטֻמְאָתוֹ בּוֹקַעַת וְעוֹלָה עַד לָרָקִיעַ, וְתִפָּגֵם הַנֶּפֶשׁ הַנּוֹשֶׁקֶת. אֶלָּא לוֹ, לְיַעֲקֹב, כִּי חַי הוּא, אֶלָּא דּוֹרְמִיטָא קְרָאַתוֹ כְּיָשֵׁן וְנִרְדָּם.

Vocalized Edition