בְּרֵאשִׁית ה׳ · ב׳

זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפסוק חוזר ומזכיר שהאדם נברא זכר ונקבה, שהקדוש ברוך הוא בירך אותם וקרא את שמם ״אדם״. הרמב״ן מסביר שהברכה משמעה שנתן בהם כוח להוליד ולהתרבות בבנים ובבנות רבים, וכוונת הכתוב ללמד שהתולדות באות מברכת ה׳, שכן הזוג הראשון לא נולד אלא נברא מאין ונתברך להעמיד דורות. עוד מבאר הרמב״ן שהשם ״אדם״ ניתן לזוג הראשון מפני שהוא שם כללי לכל המין האנושי, שכולם כלולים בהם. חזקוני מביא מדרש שהאדם עצמו בחר את שמו ״אדם״ על שם שנברא מן האדמה, ולכן חזרה פרשה זו - כדי לספר על קריאת השם.
מבוסס על רמב״ן, חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

דְּכַר וְנוּקְבָא בְּרָאנוּן וּבָרִיךְ יָתְהוֹן וּקְרָא יָת שְׁמָהוֹן אָדָם בְּיוֹמָא דְאִתְבְּרִיאוּ

Onkelos Genesis

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַיְבָרֶךְ אוֹתָם, שֶׁנָּתַן בָּהֶם כֹּחַ תּוֹלָדָה לְהִתְבָּרֵךְ לָעַד בְּבָנִים וּבָנוֹת רַבִּים מְאֹד. וְהַכַּוָּנָה לוֹמַר כִּי הַתּוֹלָדוֹת מִבִּרְכַּת אֱלֹהִים, כִּי הֵם לֹא נוֹלְדוּ אֲבָל נִבְרְאוּ מֵאַיִן וְנִתְבָּרְכוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן:

וְטַעַם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם מִפְּנֵי שֶׁשֵּׁם אָדָם כְּלָל לְכָל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, הִזְכִּיר כִּי הָאֱלֹהִים קָרָא הַזּוּג הָרִאשׁוֹן בְּשֵׁם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם בָּהֶם בְּכֹחַ, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם". וְכָתַב רַבֵּינוּ שְׁרִירָא הַגָּאוֹן שֶׁמָּסְרוּ חֲכָמִים אֶחָד לַחֲבֵרוֹ הַכָּרַת פָּנִים וְסִדְרֵי שִׂרְטוּטִין, מִקְצָתָן אֲמוּרִים בְּסֵדֶר פָּסוּק "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" וּמִקְצָתָן בְּסֵדֶר פָּסוּק שֶׁל אַחֲרָיו "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם", וְאֵין מוֹסְרִים סִתְרֵי תּוֹרָה וְרָזִין אֶלָּא לְמִי שֶׁרוֹאִין בּוֹ סִימָנִין שֶׁרָאוּי לְכָךְ. אֵלּוּ דִּבְרֵי הַגָּאוֹן, וְלֹא זָכִינוּ בָּהֶם:

Vocalized Edition · ספריא · CC BY

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויקרא את שמם אדם לדעתו של אדם קראו. כדאיתא בתנחומא ובשוחר טוב: א״‎ל הקב״‎ה אתה מה שמך א״‎ל נראה לי שאקרא אדם שנבראתי מאדמה, ואני מה שמי א״‎ל נאה לך שתקרא ה׳‎ שאתה אדון כל העולם וכן הוא אומר ״‎אני ה׳‎ הוא שמי״‎, הוא שמי שקרא לי אדם הראשון. פרשה זו נשנית בשביל קריאת השם.

Chizkuni