זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃

דְּכַר וְנוּקְבָא בְּרָאנוּן וּבָרִיךְ יָתְהוֹן וּקְרָא יָת שְׁמָהוֹן אָדָם בְּיוֹמָא דְאִתְבְּרִיאוּ

וַיְבָרֶךְ אוֹתָם, שֶׁנָּתַן בָּהֶם כֹּחַ תּוֹלָדָה לְהִתְבָּרֵךְ לָעַד בְּבָנִים וּבָנוֹת רַבִּים מְאֹד. וְהַכַּוָּנָה לוֹמַר כִּי הַתּוֹלָדוֹת מִבִּרְכַּת אֱלֹהִים, כִּי הֵם לֹא נוֹלְדוּ אֲבָל נִבְרְאוּ מֵאַיִן וְנִתְבָּרְכוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן:

וְטַעַם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם מִפְּנֵי שֶׁשֵּׁם אָדָם כְּלָל לְכָל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, הִזְכִּיר כִּי הָאֱלֹהִים קָרָא הַזּוּג הָרִאשׁוֹן בְּשֵׁם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם בָּהֶם בְּכֹחַ, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם". וְכָתַב רַבֵּינוּ שְׁרִירָא הַגָּאוֹן שֶׁמָּסְרוּ חֲכָמִים אֶחָד לַחֲבֵרוֹ הַכָּרַת פָּנִים וְסִדְרֵי שִׂרְטוּטִין, מִקְצָתָן אֲמוּרִים בְּסֵדֶר פָּסוּק "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" וּמִקְצָתָן בְּסֵדֶר פָּסוּק שֶׁל אַחֲרָיו "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם", וְאֵין מוֹסְרִים סִתְרֵי תּוֹרָה וְרָזִין אֶלָּא לְמִי שֶׁרוֹאִין בּוֹ סִימָנִין שֶׁרָאוּי לְכָךְ. אֵלּוּ דִּבְרֵי הַגָּאוֹן, וְלֹא זָכִינוּ בָּהֶם:

ויקרא את שמם אדם לדעתו של אדם קראו. כדאיתא בתנחומא ובשוחר טוב: א״‎ל הקב״‎ה אתה מה שמך א״‎ל נראה לי שאקרא אדם שנבראתי מאדמה, ואני מה שמי א״‎ל נאה לך שתקרא ה׳‎ שאתה אדון כל העולם וכן הוא אומר ״‎אני ה׳‎ הוא שמי״‎, הוא שמי שקרא לי אדם הראשון. פרשה זו נשנית בשביל קריאת השם.