לִישׁוּעָֽתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽה׃ {ס}

לישועתך קויתי ה'. נִתְנַבֵּא שֶׁיְּנַקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, וְסוֹפוֹ לוֹמַר זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם וְגוֹ' (שופטים ט"ז):

לְפוּרְקָנָךְ סַבָּרִית יְיָ

וטעם לישועתך קויתי ד'. בעבור שהוא נושך עקבי סוס יפחד מרוכב הסוס שלא ישוף ראשו בחרבו, על כן אמר הנביא לישועתך קויתי ד', והכ"ף לנוכח דן, ופי' קויתי השם להיות ישועתך, או בא שם תחת שם הפעל, והטעם להושיעך, וכן "נרננה בישועתך" (תהלים כ, ו) אם הכ"ף לנכח דוד או המשיח בנו, ויאמר הנגיד כי תחסר מלת "ויאמר", וכן ראוי להיותו ויאמר לישועתך קויתי ד', ור' יצחק אמר כאשר ראה הנביא בנו דן בדמות נחש בדדך הנבואה, מיד פחד יעקב ואמר הושיעני ד':

לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה' לֹא הָיָה בְּכָל שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל מִי שֶׁנָּפַל בְּיַד אוֹיְבָיו זוּלָתִי שִׁמְשׁוֹן שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ הַזֶּה, כְּדִכְתִיב (שופטים ב יח) "וְהָיָה ה' עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט", וְהוּא הָיָה הָאַחֲרוֹן לַשּׁוֹפְטִים, כִּי שְׁמוּאֵל נָבִיא הָיָה וְלֹא נִלְחָם לָהֶם, וּבְיָמָיו מָלְכוּ הַמְּלָכִים. וְכַאֲשֶׁר רָאָה הַנָּבִיא תְּשׁוּעַת שִׁמְשׁוֹן כִּי נִפְסְקָה, אָמַר "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'", לֹא לִישׁוּעַת נָחָשׁ וּשְׁפִיפוֹן, כִּי בְּךָ אִוָּשַׁע, לֹא בְּשׁוֹפֵט, כִּי תְּשׁוּעָתְךָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:

לישועתך - דן

קויתי ה' - שיושיע אותך וישגבך על האומות.

לישועתך קויתי ה' לדן היה אומר כן דן קויתי ה' שיושיעך וישגבך על אויבך. ד״‎א לישועתך שתעשה שתושיע את ישראל כדכתיב והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים.