התחילו ללמודבך יברך ישראל. הַבָּא לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו יְבָרְכֵם בְּבִרְכָתָם וְיֹאמַר אִישׁ לִבְנוֹ יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה:
וישם את אפרים. בְּבִרְכָתוֹ לִפְנֵי מְנַשֶּׁה, לְהַקְדִּימוֹ בִּדְגָלִים וּבַחֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים:
וּבְרֵיכִנּוּן בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימַר בָּךְ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר יְשַׁוִּינָךְ יְיָ כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וְשַׁוִּי יָת אֶפְרַיִם קֳדָם מְנַשֶּׁה
בך יברך ישראל. כל בני ישראל:
וישם את אפרים. בדבור הברכה:
וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא טַעַם "בַּיּוֹם הַהוּא" בַּעֲבוּר שֶׁיּוֹסֵף יִפְצַר בּוֹ לָשׂוּם מְנַשֶּׁה רִאשׁוֹן, הִגִּיד כִּי לֹא רָצָה לְהָסִיר יַד יְמִינוֹ מֵרֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחָזַר וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ בַּמַּעֲמָד הַהוּא בִּפְנֵי יוֹסֵף בְּבָרְכוֹ אוֹתָם, "כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה". וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה בְּכָל בִּרְכוֹתָיו:
וְטַעַם בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף יְדַבֵּר, כִּי בְּזַרְעֲךָ יְבָרֵךְ עַם יִשְׂרָאֵל וְיֹאמַר לַמִּתְבָּרֵךְ, "יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה":
בך יברך ישראל - איש איש את בנו.
וישם את אפרים לפני מנשה - באומרו - ישימך אלהים כאפרים וכמנשה - וכן לשון שימה נופל בדברים. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. וזאת התורה אשר שם משה. שימה בפיהם.
וישם בברכתו את אפרים לפני מנשה שאמר ישמך אלקים כאפרים וכמנשה. וגם למעלה אמר אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי.
וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בֵּרֵךְ אוֹתָם כָּל כָּךְ בְּרָכוֹת עַד גֶּדֶר שֶׁאֵין בְּרָכָה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, עַד שֶׁהַכֹּל אוֹמְרִים בְּךָ רָאוּי לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל.
וְאָמְרוֹ וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת דִּבּוּר זֶה קָבַע מָקוֹם לְמַעְלָה לַצָּעִיר קוֹדֶם לִמְנַשֶּׁה, כִּי מִי הוּא זֶה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יְשַׁנֶּה מִטֶּבַע יַעֲקֹב אָבִינוּ וְיֹאמַר לִבְנוֹ ״יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כִּמְנַשֶּׁה וּכְאֶפְרַיִם״, וְהָיָה מַאֲמָר זֶה לְאוֹת כִּי אֶפְרַיִם קוֹדֶם מְנַשֶּׁה לְכָל דָּבָר.