בְּרֵאשִׁית מ״ח · י׳

וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל יְקָרָן מִסֵּיבוּ לָא יִכּוּל לְמֶחֱזֵי וְקָרִיב יָתְהוֹן לְוָתֵהּ וְנַשִּׁיק לְהוֹן וְגַפִּיף לְהוֹן

לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת. הֵיטֵב כְּדֵי שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם בִּרְכָתוֹ בִּרְאוֹתוֹ אוֹתָם, כְּעִנְיָן "אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם" (במדבר כג:יג), וּכְעִנְיָן "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ" (דברים לד:א) כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתָם, וְכֵן בֶּאֱלִישָׁע "וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם" (מלכים ב ב:כד).

וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם. כְּדֵי שֶׁתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בָּהֶם וְתָחוּל עֲלֵיהֶם בִּרְכָתוֹ.

וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כְּתִיב הוֹדָעָה זוֹ בְּמָקוֹם זֶה, וּמַה קֶשֶׁר וְשַׁיָּכוּת לְדָבָר זֶה עִם הַסָּמוּךְ לוֹ ״וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לָהֶם, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּשַּׁק אוֹתָם״. וְאוּלַי שֶׁשְּׁנֵי דִקְדּוּקִים אֵלּוּ כָּל אַחַת מְתָרֶצֶת חֲבֶרְתָּהּ, כִּי לְצַד שֶׁכָּבְדוּ עֵינָיו מִזּוֹקֶן הָיָה מְחַבֵּק שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הַחִבּוּק וּמְנַשֵּׁק שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הַנִּשּׁוּק, וְלָזֶה אָמַר ״לָהֶם״ וְלֹא אָמַר ״אוֹתָם״, וְהָבֵן: