אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וַאֲמַרְנָא לָא נִכּוּל לְמֵיחָת אִם אִית אָחוּנָא זְעֵירָא עִמָּנָא וְנֵחוֹת אֲרֵי לָא נִכּוּל לְמֶחֱזֵי אַפֵּי גַּבְרָא וְאָחוּנָא זְעֵירָא לֵיתוֹהִי עִמָּנָא
מקור: ספריא · נחלת הכלל
בְּרֵאשִׁית מ״ד · כ״ו
וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֙נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי־לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ׃
במילים פשוטות
יהודה ממשיך ומספר את תשובתם לאב: אין הם יכולים לרדת למצרים בלא בנימין, ורק אם אחיהם הקטן עמם ירדו, שכן לא יוכלו לראות את פני האיש, השליט המצרי, בלא אחיהם הקטן. יהודה חוזר ומדגיש לפני יוסף את התנאי הנחרץ שהציב השליט עצמו, ובכך מבקש להראות שלא ברצונם לקחו את בנימין אלא מתוך הכרח גמור. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. תיאור מדוקדק זה נועד לעורר את רחמי השליט ולהסביר את גודל האסון שיקרה אם בנימין לא ישוב אל אביו.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור