בְּרֵאשִׁית מ״ג · כ״ג

וַיֹּ֩אמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הממונה משיב להם שלום להם ואל יראו, שאלוהיהם ואלוהי אביהם נתן להם מטמון באמתחותיהם, וכי כספם בא אליו, ומוציא אליהם את שמעון. רש״י מסביר ש״אלוהיכם״ מכוון לזכותם, ואם אין זכותם כדאי - ״ואלוהי אביכם״ בזכות אביהם נתן להם מטמון. אבן עזרא מבאר שייתכן שהיה לאדם מטמון בביתו ושכחו, ויצא בגורלם. אונקלוס מתרגם ״מטמון״ - סימא. הפסוק מתאר את תגובתו המרגיעה של הממונה: הוא מפיג את חשש האחים, אומר להם שכספם הגיע אליו כראוי, ומייחס את הכסף שנמצא בשקיהם למתנת אלוהים. יתרה מזו, הוא מוציא אליהם את שמעון שהיה אסור. תגובה זו, המלאה רוגע ואמונה, מרגיעה את האחים ומסירה מהם את הפחד. שחרור שמעון והשבת השלווה מכינים את הקרקע לסעודה שתיערך בבית יוסף, ולהמשך ההתקרבות בין יוסף לאחיו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אלהיכם. בִּזְכוּתְכֶם, וְאִם אֵין זְכוּתְכֶם כְּדַאי, ואלהי אביכם, בִּזְכוּת אֲבִיכֶם נתן לכם מטמון:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר שְׁלַם לְכוֹן לָא תִדְחֲלוּן אֱלָהֲכוֹן וֵאֱלָהָא דַּאֲבוּכוֹן יְהַב לְכוֹן סִימָּא בְּטוֹעֲנֵיכוֹן כַּסְפְּכוֹן אֲתָא לְוָתִי וְאַפֵּיק לְוָתְהוֹן יָת שִׁמְעוֹן

Onkelos Genesis

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

נתן לכם מטמון. יתכן שהיה לאדם מטמון בביתו ושכחו כאשר שמו באוצר, ויצא בגורלכם כי כספיכם בא אלי:

Piotrkow, 1907-1911

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית מ"ג:כ"ג) יִתָּכֵן שֶׁהָיָה לְאָדָם מַטְמוֹן בְּבֵיתוֹ וּשְׁכָחוֹ וְיָצָא בְּגוֹרַלְכֶם, כִּי כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי. וְהִנֵּה הֵם דִּבְרֵי נִחוּמִים, כִּי אֵיךְ יֵצֵא לְכָל אֶחָד כַּסְפּוֹ בְּמִשְׁקָלוֹ. אֲבָל כָּל דָּבָר מְכֻסֶּה יִקָּרֵא מַטְמוֹן, "טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת" (משלי יט כד), "יֶשׁ לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה" (ירמיהו מא ח), וְהִנֵּה אָמַר לָהֶם כִּי דֶּרֶךְ הַחַמָּרִים לוֹקְחֵי הַתְּבוּאָה לָשׂוּם כָּל אֶחָד כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ, וְהִנֵּה הַמַּשְׁבִּיר לָקַח מִן הַבָּאִים שַׂקֵּיהֶם וּמִלֵּא עֲשָׂרָה שַׂקִּים שֶׁבֶר וְהַכֶּסֶף טָמוּן תַּחַת הַתְּבוּאָה, וּבָא אֲדֹנָיו וְצִוָּה אֵלָיו לְשָׁפְכָם אֶל כְּלֵי בְּנֵי יַעֲקֹב, כִּי רָצָה לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָּא הַכֶּסֶף אֵלָיו, וְהִנֵּה לְכָל אֶחָד בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ כַּסְפּוֹ בְּמִשְׁקָלוֹ, כִּי כָל אִישׁ יָבִיא בְּדָמָיו כֶּסֶף שָׁוֶה חֲמוֹר לֶחֶם. וְזֶה יִקְרֶה תָּמִיד בַּשְּׁוָקִים וּבָאוֹצְרוֹת הַנִּמְכָּרִים בְּרֹב מְהוּמוֹת הָעָם:

Vocalized Edition · ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ואלהי אביכם - הכל היו יודעים שמלומדים בניסים היו.

daat

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

שָׁלוֹם לָכֶם וְגוֹ׳. אָמַר כֵּן הָאִישׁ מֵעַצְמוֹ מִבְּלִי דַּעַת כַּוָּנָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף מַה הִיא, וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁאָמְרוּ כִּי הוּא מְנַשֶּׁה, יָפֶה כֹּחַ הַבֵּן מִכֹּחַ הָאָב וְיָדַע כִּי יַסְכִּים עַל דְּבָרָיו. וְאָמְרוֹ אַל תִּירָאוּ, לְפִי שֶׁהוּכַּר בִּפְנֵיהֶם הַיִּרְאָה דְּהָיוּ יְרֵאִים דִּכְתִיב (בראשית מג:יח) ״וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים״.

נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן. פֵּרוּשׁ, אֵיזֶה אָדָם טָמַן שָׁם הַכֶּסֶף, וַה׳ נְתָנוֹ לָכֶם בְּיֵאוּשׁ הַבְּעָלִים, וּבְנֵי נֹחַ אֵינָם מְצֻוִּים עַל הַכְרָזַת אֲבֵדָה. וּלְחַזֵּק לִבָּם הוֹצִיא אֲלֵיהֶם אֶת שִׁמְעוֹן לְהַרְאוֹת כִּי שָׁלוֹם לָהֶם.

Vocalized Edition