בְּרֵאשִׁית מ״ב · ל׳

דִּ֠בֶּ֠ר הָאִ֨ישׁ אֲדֹנֵ֥י הָאָ֛רֶץ אִתָּ֖נוּ קָשׁ֑וֹת וַיִּתֵּ֣ן אֹתָ֔נוּ כִּֽמְרַגְּלִ֖ים אֶת־הָאָֽרֶץ׃

במילים פשוטות

האחים מספרים ליעקב שהאיש אדוני הארץ דיבר איתם קשות ונתן אותם כמרגלים את הארץ. הפסוק הוא חלק מדיווח האחים לאביהם על מה שקרה במצרים. אונקלוס מתרגם כפשוטו: דיבר האיש אדוני הארץ איתנו קשות ונתן אותנו כמרגלים את הארץ. על פי הפשט, האחים מוסרים ליעקב את עיקר הקושי שנתקלו בו - שהשליט המצרי התייחס אליהם בחשדנות ובקשיחות, והאשים אותם בריגול. תיאור זה מבליט את המצוקה שבה היו נתונים, ומכין את הרקע להסבר מדוע נאסר שמעון ומדוע נדרשים הם להביא את בנימין. הדיווח על יחסו הקשה של השליט נועד לשכנע את יעקב בחומרת המצב ובצורך למלא את דרישת השליט, כדי לשחרר את שמעון ולהמשיך לקנות תבואה במצרים.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

מַלֵּיל גַּבְרָא רִבּוֹנָא דְאַרְעָא עִמָּנָא קַשְׁיָן וִיהַב יָתָנָא כִּמְאַלִּילֵי יָת אַרְעָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל