בְּרֵאשִׁית ד׳ · ה׳

וּבְּקַיִן וּבְּקוּרְבָּנֵהּ לָא הֲוַת רַעֲוָא וּתְקֵף לְקַיִן לַחֲדָא וְאִתְכְּבִישׁוּ אַפּוֹהִי

וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה. לֹא שָׁעָה אֶל קַיִן הַמַּקְרִיב שֶׁהָיָה בִּלְתִּי רָצוּי, וְגַם כֵּן אֶל מִנְחָתוֹ שֶׁהָיְתָה בִּלְתִּי רְאוּיָה לְרָצוֹן.

וַיִּחַר. בְּקִנְאָתוֹ לְאָחִיו שֶׁהָיָה לְרָצוֹן.

וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. בְּבֹשֶׁת פָּנִים, כִּי הָאֵל הוֹבִישׁוֹ מִסִּבְרוֹ וְלֹא קִבְּלוֹ.

וַיִּחַר לְקַיִן וְגוֹ׳. הִנֵּה הֶחָרוֹן אַף יַגִּיד הַגַּבְהוּת, וּנְפִילַת אַפַּיִם יַגִּיד הַהַשְׁפָּלָה. הֶחָרוֹן אַף הוּא נֶגֶד אָחִיו שֶׁעָלָה בְּמַעֲלוֹת וְהוּא יָרַד לְמַטָּה, בְּחָשְׁבוֹ כִּי הוּא סִבָּה, שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן מְשֻׁבָּח וּמְעֻלֶּה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וּבְאֶמְצָעוּתוֹ הֻכַּר חֶסְרוֹן מִנְחָתוֹ. וְהַשִּׁפְלוּת בְּהַכָּרָתוֹ פְּחִיתוּתוֹ בְּעֵינֵי ה׳.

עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּחַר לְקַיִן - כְּשֶׁרָאָה שֶׁלֹּא קִבֵּל ה׳ מִנְחָתוֹ, כִּי זֶה יַגִּיד שֶׁמָּאַס הַבּוֹרֵא בִּבְרוּאָיו וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בָּהֶם, לָזֶה חָרָה אַף. וּמִדָּה זוֹ בְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הִיא, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו ח:כא): ״וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף״ נֶגֶד אֱלֹהָיו אֲשֶׁר אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בּוֹ. וְכַאֲשֶׁר רָאָה כִּי שָׁעָה ה׳ לְהֶבֶל וְלֹא לוֹ, אָז נָפְלוּ פָנָיו, וְיָדַע כִּי לֹא מִצַּד הַמַּשְׁגִּיחַ אֶלָּא מִצַּד הַנִּשְׁגָּח הוּא סִבָּה לִמְנוֹעַ מִמֶּנּוּ הָרָצוֹן, וְאָחִיו יוֹכִיחַ ב׳ דְּבָרִים: יוֹכִיחַ כִּי ה׳ מַשְׁגִּיחַ, וְיוֹכִיחַ כִּי קַיִן מְשֻׁלָּל מֵהָרָצוֹן, כִּי הֵם ב׳ מְנָחוֹת וּפִגּוּל אַחַת.

עוֹד יִרְמֹז הַכָּתוּב אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק ב׳ קפ״ב:) כִּי כָל הַכּוֹעֵס נִשְׁמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. וּבְחִינָה זוֹ מִתְיַחֶסֶת אֶל צֶלֶם אֱלֹהִים שֶׁעַל פְּנֵי אָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּחַר לְקַיִן וּבָזֶה נָפְלוּ פָנָיו, שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַנְּשָׁמָה וְהוּסַר מִמֶּנּוּ צֶלֶם הַפָּנִים. וְטַעַם הַשְׁפָּלָתוֹ בְּעֵינֵי ה׳ הֲגַם שֶׁלֹּא נוֹדַע חֶטְאוֹ, מַעֲשָׂיו מְעִידוֹת שֶׁרָשָׁע הָיָה.