וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ עֵֽר׃

וְעַדִּיאַת וִילִידַת בָּר וּקְרָא יָת שְׁמֵהּ עֵר

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר יְהוּדָה קָרָא לִבְנוֹ עֵר, מִלְּשׁוֹן "עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ" (תהלים פ ג), וְאִשְׁתּוֹ קָרְאָה שֵׁם הַשֵּׁנִי אוֹנָן, וְלֹא סִפֵּר הַכָּתוּב לָמָּה. וְיִתָּכֵן שֶׁתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ, כִּי דֶּרֶךְ נָשִׁים לִקְרֹא שֵׁם בְּנֵיהֶם עַל זֶה, כְּאֵם יַעְבֵּץ (דהי"א ד ט) שֶׁקָּרְאָה שְׁמוֹ יַעְבֵּץ "לֵאמֹר כִּי יָלַדְתִּי בְּעֹצֶב", וְגַם כֵּן עָשְׂתָה עֲטָרָה אֵם אוֹנָם (שם ב כו), וְהוּא מִלְּשׁוֹן "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים" (במדבר יא א), "מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי" (איכה ג לט), כְּמוֹ בֶּן אוֹנִי דְּרָחֵל (בראשית ל"ה:י"ח), וִיהוּדָה לֹא הִקְפִּיד לְשַׁנּוֹת שְׁמוֹ כְּיַעֲקֹב אָבִיו. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פ"ה:ד') אָמְרוּ, עֵר שֶׁהוּעַר מִן הָעוֹלָם, וְלֹא שֶׁהָיְתָה זוֹ כַּוָּנַת יְהוּדָה, אֲבָל דָּרְשׁוּ כִּי הַשֵּׁמוֹת יוֹרוּ עַל הֶעָתִיד: