בְּרֵאשִׁית ל״ב · ט׳

המחנה האחת והכהו. מַחֲנֶה מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה, אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה (תהלים כ"ז), הֲרֵי נְקֵבָה, הַמַּחֲנֶה הַזֶּה (בראשית ל"ג), זָכָר, וְכֵן יֵשׁ שְׁאָר דְּבָרִים מְשַׁמְּשִׁים לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה, הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ (בראשית י״ט:כ״ג), מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ (תהלים י"ט), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר; וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם (מלכים ב ג'), הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן רוּחַ, וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה, הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה, וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת (איוב א'), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר, וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים (מלכים א' י"ט), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן אֵשׁ, וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' (במדבר ט"ז), לְשׁוֹן נְקֵבָה, אֵשׁ לֹהֵט (תהילים ק"ד), לְשׁוֹן זָכָר:

והיה המחנה הנשאר לפליטה. עַל כָּרְחוֹ, כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ. הִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, לְדוֹרוֹן, לִתְפִלָּה וּלְמִלְחָמָה. לְדוֹרוֹן, וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו; לִתְפִלָּה, אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם; לְמִלְחָמָה, וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה:

וַאֲמַר אִם יֵיתֵי עֵשָׂו לְמַשְׁרִיתָא חֲדָא וְיִמְחִנֵּהּ וִיהֵי (נ''י וְיִמְחֵנַּהּ וּתְהִי) מַשְׁרִיתָא דְאִשְׁתָּאַר לְשֵׁיזָבָא

מחנה. זכר ונקבה כבית ומקום:

והיה המחנה הנשאר לפלטה. אולי יהי' שיברחו או תשוך חמת אחיו בהכותו המחנה האחת, או יבוא להם רָוַח והצלה מד', וכמוהו "אם תחזק ארם ממני והיתה לי לישועה" (ש"ב יו"ד, יא), ומה שאמר רבינו שלמה שיהיה לפליטה בעל כרחו הוא דרך דרש, ואם השם אמר לו "והיה זרעך כעפר הארץ" (בראשית כח, יד) לא ידע אם על אלה או על אחרים, כי הנה יוסף כאשר נמכר היה יעקב חי והוא לא ידע, כי אין הנביא יודע הנסתרות, אם לא יגלה לו השם, ואלישע אמר "וד' העלים ממני" (מ"ב ד כז), גם זאת תשובה לשואלים איך פחד יעקב והשם הבטיחו, והוא אומרו ואהיה עמך (בראשית לא ג), גם זה פי' ואיטיבה עמך, שיתכן שימלט הוא לבדו, ועוד ידענו כי כל עון קטן וגדול כנגד העושה, ע"כ העון הקל לגדול יקרא גדול, ויעקב פחד שמא חטא או שגג במחשבתו, ובעבור זה לא יהיה השם עמו, ואל תתמה, כי הנה משה שאין למעלה ממנו והוא שלחו להוציא את ישראל ממצרים, ובעבור שגגתו שלח מלאך להמיתו:

וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אָמַר זֶה בְּאוּלַי, כִּי אָמַר אוּלַי יִנָּצֵל הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד כִּי בְּהַכּוֹתוֹ הָאֶחָד יִבְרְחוּ הָאֲחֵרִים, אוֹ תָּשׁוּב חֲמָתוֹ, אוֹ תָּבֹא לָהֶם הַצָּלָה מֵאֵת הַשֵּׁם. וְכֵן אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ו:ג'), לִמְּדַתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, לֹא יַנִּיחַ אָדָם כָּל מָמוֹנוֹ בְּזָוִית אַחַת. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על בראשית ל"ב:ט'), "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה", עַל כָּרְחוֹ, כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ, הִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, לִתְפִלָּה וּלְדוֹרוֹן וּלְמִלְחָמָה. וְרָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ (קה"ר ט יח), מֶה עָשָׂה, זִיְּנָם מִבִּפְנִים וְהִלְבִּישָׁם בְּגָדִים לְבָנִים מִבַּחוּץ, וְהִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים. וְכֵן עִקָּר. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי יַעֲקֹב יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זַרְעוֹ כֻּלּוֹ נוֹפֵל בְּיַד עֵשָׂו, אִם כֵּן יִנָּצֵל הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד עַל כָּל פָּנִים. וְגַם זֶה יִרְמֹז שֶׁלֹּא יִגְזְרוּ עָלֵינוּ בְּנֵי עֵשָׂו לִמְחוֹת אֶת שְׁמֵנוּ, אֲבָל יַעֲשׂוּ רָעוֹת עִם קְצָתֵנוּ בִּקְצַת הָאֲרָצוֹת שֶׁלָּהֶם, מֶלֶךְ אֶחָד מֵהֶם גּוֹזֵר בְּאַרְצוֹ עַל מָמוֹנֵנוּ אוֹ עַל גּוּפֵנוּ, וּמֶלֶךְ אַחֵר מְרַחֵם בִּמְקוֹמוֹ וּמַצִּיל הַפְּלֵטִים. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ו:ג'), "אִם יָבֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ", אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם, "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵטָה", אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה. רָאוּ כִּי גַּם לְדוֹרוֹת תִּרְמֹז זֹאת הַפָּרָשָׁה:

לפליטה - שהיו רחוקים המחנות זה מזה ואם יראו פורענות יברחו.

המחנה האחת - לשון נקבה הוא, כדכתיב: אם תחנה עלי מחנה.

הנשאר - לשון זכר. הרבה מצינו תיבות פעמים זכר פעמים נקבה. כמו: השמש יצא על הארץ. ותך השמש. רוח סערה עושה דברו. ורוח באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית.

וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה. כִּי בְּעוֹד שֶׁיִּעַט אֶל הַשָּׁלָל הָרִאשׁוֹן יִמָּלֵט הַשֵּׁנִי בִּכְלֵי מִלְחָמָה אוֹ שֶׁיִּבְרַח:

אל המחנה האחת י״‎מ אחת מהאמהות. והיה המחנה הנשאר לפליטה שלא יהא עשו סבר שיש לי שתי מחנות. ד״‎א בעוד שהיה עשו נלחם אל המחנה האחת יש שהות במחנה הנשאר לפליטה לברוח או לאחר שיכה המחנה הראשון יהא הוא ואנשיו יגעים ועיפים ויהא המחנה הנשאר לפליטה שלא יהא יגע, וילחם עמם ויהרגם.

[המחנה האחת והכהו כל דבר שאין בו רוח חיים פעמים נקרא לשון זכר ופעמים לשון נקבה].

וַיֹּאמֶר אִם יָבֹא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: אִם יָבֹא עֵשָׂו בְּמִלְחָמָה וְהִכָּה מַחֲנֶה הָרִאשׁוֹן, יִהְיֶה מַחֲנֶה שֵׁנִי שֶׁהֵכִין לְמִלְחָמָה לִפְלֵיטָה. כְּשֶׁיַּתְחִיל הוּא וְיִרְאֶה כִּי הוּא שׂוֹנֵא, יִהְיֶה וַדַּאי מַחֲנֶה הַפָּלִיט שֶׁהֵכִין בִּכְלֵי זַיִן וִיפַלֵּט עַצְמוֹ, וְאוּלַי שֶׁגַּם מַחֲנֶה הָרִאשׁוֹן יִמָּלֵט לְבַל יְכַלֵּהוּ. וְהַכֹּל עָשָׂה יַעֲקֹב בְּהִתְבּוֹנְנוּת לְבַל יִצְטָרֵךְ לְנֵס וַה׳ יִגְמֹר בַּעֲדוֹ.