וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֙יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
באנו אל אחיך אל עשו. שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר אָחִי הוּא, אֲבָל הוּא נוֹהֵג עִמְּךָ כְּעֵשָׂו הָרָשָׁע, עוֹדֶנּוּ בְּשִׂנְאָתוֹ (בראשית רבה פ'):
וְתָבוּ אִזְגַּדַּיָּא לְוַת יַעֲקֹב לְמֵימָר אֲתֵינָא לְוַת אָחוּךְ לְוַת עֵשָׂו וְאַף אָתֵי לְקַדָּמוּתָךְ וְאַרְבַּע מְאָה גַּבְרָא עִמֵּהּ
גם הולך לקראתך שהוגד לו שאתה בא:
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר הַשְּׁלוּחִים הָאֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלִיחוּתָם אֲבָל לֹא סִפֵּר הַכָּתוּב זֶה, כִּי אֵין צֹרֶךְ. וְטַעַם "וְגַם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ" לֵאמֹר כַּאֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ לִקְרָאתוֹ כֵּן הוּא הוֹלֵךְ לִקְרָאתֶךָ, וּמַהֵר תִּפָּגְשׁוּ זֶה בָּזֶה:
באנו אל אחיך אל עשו - ומצאת חן בעיניו כאשר אמרת וגם הנה הוא מתוך ששמח בביאתך ובאהבתו אותך הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו לכבודך. זהו עיקר פשוטו. וכן: גם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו.
וְגַם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ. לֹא בִּלְבַד רָאִינוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּעֵינָיו כָּל בְּשׂוֹרָה מוּצֵאת כַּאֲשֶׁר הִגַּדְנוּ אֶת עָשְׁרְךָ, אֲבָל גַּם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ עִם אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וְאֵין זֶה אֶלָּא לְהִלָּחֵם, כְּעִנְיָן "וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד" (במדבר כ:כ).
וגם הלך לקראתך להקביל פניך מרוב שמחה.
וארבע מאות איש עמו לחלוק לך כבוד.
בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו. אָמְרוּ לוֹ הַשְּׁלוּחִים: אַתָּה אָמַרְתָּ אֵלָיו ״כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב״, כְּמוֹדֶה לוֹ עַל הַבְּרָכוֹת לוֹמַר אַתָּה אַבִּיר הַגְּבִיר וַאֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲבָל עֵשָׂו לֹא קִבֵּל זֶה וְאָמַר אֵינוֹ עֶבֶד כִּי אִם אָחִי הוּא. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ ״בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ״, וְזֶה לְפִי דְּבָרָיו שֶׁל עֵשָׂו שֶׁאָמַר ״אָחִי הוּא״ וְלֹא ״עַבְדִּי״. כִּי בָּזֶה גִּלָּה לָנוּ שֶׁאֵין לִבּוֹ שָׁלֵם עִמָּךְ, וְלֹא זוֹ שֶׁאֵינוֹ שָׁלֵם אִתָּךְ אֶלָּא גַּם הוּא הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאֵין זֶה כִּי אִם לְהִלָּחֵם עִמָּךְ, וּרְאָיָה עַל זֶה כִּי אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ וְאֵין זֶה כִּי אִם לְמִלְחָמָה. דָּבָר אַחֵר: ״בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ״ כְּמַרְאֵה עִנְיְנֵי אַחְוָה וְאַהֲבָה, אָמְנָם גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה אָנוּ רוֹאִין בְּהֵפֶךְ זֶה, כִּי הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתְךָ, עַל כֵּן אָנוּ נְבוּכִים בַּדָּבָר. וּמִטַּעַם זֶה אָמַר יַעֲקֹב ״הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו״ (בראשית לב:יב), שֶׁהוּא מַרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאָח, וּבֶאֱמֶת הוּא עֵשָׂו בְּרִשְׁעוֹ וְצַיָּד הָרַמַּאי. וַ״ה׳ לִי בְּעֹזְרָי״ (תהלים קיח:ז) מֵהַמַּרְאִים אֶת עַצְמָם כְּעוֹזְרִים וְאוֹהֲבִים, וְהַשִּׂנְאָה כְּבוּשָׁה בְּלִבָּם.
וַיָּשׁוּבוּ הַמַּלְאָכִים. פֵּירוּשׁ: הֵשִׁיבוּהוּ תְּשׁוּבָה וְאָמְרוּ לוֹ בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ, פֵּרוּשׁ, הוּא מַרְאֶה פָּנִים הֱיוֹת אָחִיךָ, וּכְפִי הָאֱמֶת הוּא עֵשָׂו הָרָשׁוּם בְּשִׂנְאָה, וְגַם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְגוֹ׳, פֵּירוּשׁ, הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ בְּדֶרֶךְ אַחְוָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ לְמַחְשָׁבָה רָעָה.
עוֹד יִרְצֶה בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ בְּהוֹרָאַת פָּנִים צְהוּבוֹת, וְהֶרְאֵינוּ לוֹ גַּם כֵּן פָּנִים שֶׁל זַעַם לְצַד הֱיוֹתוֹ כְּפִי הָאֱמֶת עֵשָׂו בְּלֹא אַחְוָה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרק ע״ה) שֶׁהֶרְאָהוּ מַחֲנוֹת רוֹכְבֵי אֵשׁ וְכוּ׳ לְהַפְחִידוֹ אִם לֹא יִתְנַהֵג בְּמִדַּת הָאַחְוָה. וְטַעַם שֶׁלֹּא הֶחְלִיטוּ הַשְּׁלִיחוּת בְּאֹפֶן אֶחָד, לְצַד שֶׁהָיָה מַרְאֶה בְּפָנָיו אַחְוָה וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יְדַמֶּה, לָזֶה עָשׂוּ שְׁנֵי אָפְנֵי שְׁלִיחוּת אִם לְטוֹב אִם וְכוּ׳:
