בְּרֵאשִׁית כ״ו · ל״א

וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיִּשָּׁבְע֖וּ אִ֣ישׁ לְאָחִ֑יו וַיְשַׁלְּחֵ֣ם יִצְחָ֔ק וַיֵּלְכ֥וּ מֵאִתּ֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃

במילים פשוטות

השכימו בבוקר וישבעו איש לאחיו, ויצחק שילחם וילכו מאתו בשלום. אין כאן פירוש מיוחד מן המפרשים על הפסוק. לפי הפשט זהו סיום מעשה כריתת הברית: הצדדים נשבעו זה לזה שבועת שלום, ויצחק ליווה את אבימלך ואנשיו בצאתם, והם הלכו בשלום. הכתוב מדגיש את סיום העימות בהסכמה גמורה ובפרידה טובה. השבועה ההדדית מבטיחה שלא יגעו זה בזה לרעה, והליכתם בשלום חותמת את פרשת היחסים בין יצחק לאבימלך, שהחלה במתח וקנאה והסתיימה בברית.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאַקְדִימוּ בְצַפְרָא וְקַיִּימוּ גְּבַר לְאָחוּהִי וְשַׁלָּחִנוּן יִצְחָק וַאֲזָלוּ מִלְוָתֵהּ בִּשְׁלָם

מקור: ספריא · נחלת הכלל