בְּרֵאשִׁית כ״ו · י״ט

וַחֲפָרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בְּנַחֲלָא וְאַשְׁכָּחוּ תַמָּן בֵּירָא דְּמַיִּין נָבְעִין

מים חיים. שהם נובעים תמיד:

וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים. כָּתַב הָרַמְבָּ״ן וְכֵן בְּסֵפֶר תּוֹלְדוֹת יִצְחָק וְכֵן בְּסֵפֶר מְנוֹרַת הַמָּאוֹר, לְפִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָאָבוֹת הָיָה סִימָן לַבָּנִים, עַל כֵּן מָצְאוּ מָקוֹם לִדְרוֹשׁ כָּל עִנְיְנֵי בְּאֵרוֹת אֵלּוּ עַל שְׁלֹשָׁה בָּתֵּי מִקְדָּשִׁים שֶׁנִּקְרְאוּ בְּאֵר מַיִם חַיִּים, כִּי כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ מְרִיבָה עַל שְׁנֵי בְּאֵרוֹת, וְהַשְּׁלִישִׁי קָרָא רְחוֹבוֹת, כָּךְ בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי עָשׂוּ הָאֻמּוֹת מְרִיבָה עִם יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהֶחֱרִיבוּהָ, אֲבָל הַשְּׁלִישִׁי שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ קָרָא רְחוֹבוֹת.

וְאוֹסִיף אֲנִי מִשֶּׁלִי, לְהַרְחִיב פְּרָטֵי הָעִנְיָנִים שֶׁיַּסְכִּימוּ עִם דְּרוּשׁ זֶה, וּבוֹ יְתוֹרַץ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר, כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה׳ לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ. כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁמַּאֲמַר ״וּפָרִינוּ בָאָרֶץ״ אֵינוֹ טַעַם לִלְשׁוֹן רְחֹבוֹת, עַל כֵּן אַרְחִיב בּוֹ הַדִּבּוּר בִּפְרָטֵי הָעִנְיָנִים שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימִים עִם מַה שֶּׁקָּרָה לָנוּ וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. כִּי יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ט:) שֶׁבְּבַיִת רִאשׁוֹן הָיָה מַצָּה וּמְרִיבָה וְשִׂנְאַת חִנָּם בֵּין נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ רוֹעִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה כג ד) ״וַהֲקִימֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים״. וְנֶחֱרַב הַבַּיִת בְּסִבַּת הַמְּרִיבָה שֶׁהָיְתָה בֵּין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה. וּבְבַיִת שֵׁנִי הָיְתָה מִדַּת הַשִּׂנְאַת חִנָּם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּכֻלָּם עַד לְאֵין מַרְפֵּא. וְעַל כֵּן כְּתִיב בִּבְאֵר רִאשׁוֹן ״וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק״, לְרַמֵּז גַּם לֶעָתִיד שֶׁתִּהְיֶה מְרִיבָה בֵּין רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל, וְאַגַּב גְּרָרָה רָבוּ גַּם רוֹעֵי הָאֻמּוֹת עִם יִשְׂרָאֵל. עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק, כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ, כִּי יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין שְׁנַיִם הַמִּתְקוֹטְטִים עַל דְּבַר אֵיזוֹ עֵסֶק שֶׁבֵּינֵיהֶם, לְבֵין שְׁנַיִם הַמִּתְקוֹטְטִים בְּחִנָּם עַל לֹא דָּבָר כְּמִנְהַג דּוֹרֵנוּ, וְזֶה הַהֶבְדֵּל בֵּין בַּיִת רִאשׁוֹן לְשֵׁנִי, כִּי הַשִּׂנְאָה שֶׁהָיְתָה בֵּין רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל בְּבַיִת רִאשׁוֹן הָיְתָה עַל עֵסֶק הַמַּלְכוּת, כִּי נֶחְלְקָה מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל, וְטֶבַע הָעִנְיָן נוֹתֵן שֶׁאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, עַל כֵּן חָשַׁב כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁחֲבֵרוֹ נִכְנָס בִּגְבוּלוֹ, וְעַל יְדֵי עֵסֶק זוֹ רָבְתָה הַמַּשְׂטֵמָה בֵּינֵיהֶם.

אֲבָל שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁל בַּיִת שֵׁנִי, הָיָה בְּחִנָּם עַל לֹא דָּבָר, כִּי אֲפִלּוּ הַפְּחוּתִים הָיוּ שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה עַל לֹא דָּבָר. כִּי עַל כֵּן נִקְרֵאת שִׂנְאָתָם שִׂנְאַת חִנָּם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה לְאֶחָד שׁוּם עֵסֶק עִם חֲבֵרוֹ, וְאֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב, וְהַשָּׂטָן הָיָה מְרַקֵּד בֵּינֵיהֶם לְהַכְשִׁילָם זֶה בָּזֶה, כִּי מָצָא אֱלֹהִים עֲוֹנָם מִמָּקוֹם אַחֵר, עַל כֵּן הֱסִיתָם זֶה בָּזֶה לִמְצֹא עֲוֹנוֹ לִשְׂנֹא. לְכָךְ ״וַיַּחְפְּרוּ בְאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה״ (בראשית כו יט) - לֹא הִזְכִּיר בִּמְרִיבָה זוֹ הָרוֹעִים, רֶמֶז לִמְרִיבַת בַּיִת שֵׁנִי שֶׁהָיְתָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל. עַל כֵּן קְרָאוּהָ שִׂטְנָה, כִּי לֹא מָצְאוּ סִבָּה אֶל דִּבְרֵי רִיבוֹתָם, כִּי אִם מַה שֶּׁהָיָה וַדַּאי הַשָּׂטָן מְרַקֵּד בֵּין קַרְנֵיהֶם אֲשֶׁר בָּהֶם יְנַגְּחוּ זֶה לָזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו לז) ״וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו״.

וּבַבְּאֵר הַשְּׁלִישִׁי לֹא רָבוּ עָלֶיהָ, כִּי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי יִבָּנֶה עַל יְדֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ישעיה ט ו) ״לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ״, כִּי אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְּיָמָיו. עַל כֵּן נִקְרָא ״רְחוֹבוֹת״, כִּי אָז יַרְחִיב ה׳ אֶת גְּבוּלָם, כִּי בִּזְמַן שֶׁהַמְּרִיבָה מְצוּיָה אוֹ שְׁנֵי עִבְרִים נִצִּים, אַף בִּהְיוֹתָם בְּעִיר גְּדוֹלָה כְּאַנְטוֹכְיָא לֹא נָשָׂא אוֹתָם לָשֶׁבֶת יַחְדָּיו, וְאַף בְּמָקוֹם רַחֲבַת יָדַיִם מְאֹד צַר לָהֶם הַמָּקוֹם וְלֹא יִסְבְּלֵם, כַּאֲשֶׁר בַּעֲוֹנֵינוּ עוֹד הַיּוֹם מִנְהָג זֶה מָצוּי בֵּינֵינוּ. וּבְהֶפֶךְ זֶה, בִּזְמַן שֶׁשָּׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרִינוּ בָאָרֶץ וְיִהְיוּ הַדָּרִים עָלֶיהָ רַבִּים עַד מְאֹד, מִכָּל מָקוֹם רַחֲבַת יָדַיִם לָהֶם וְאֵין צַר לָהֶם, כִּדְמַסִּיק בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין פֶּרֶק א׳ (ז.) ״כַּד הֲוָה רְחִימְתִין עֲזִיזָא אַפּוּתְיָא דְּסַפְסֵרָא הֲוָה שְׁכִיבָן, הַשְׁתָּא דְלָא סְגֵי רְחִימְתִין פּוּרְיָא בַּת שִׁתִּין גַּרְמִידֵי לָא סְגֵי לָן״, עַד כָּאן. נֶאֱמַר ״כִּי הִרְחִיב ה׳ לָנוּ״, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרִינוּ בָאָרֶץ וְיִהְיוּ הַדָּרִים עָלֶיהָ רַבִּים, מִכָּל מָקוֹם הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם רַחֲבַת יָדַיִם. וְעוֹד, שֶׁמָּצִינוּ בְּבַיִת שֵׁנִי שֶׁמֵּחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת יָצְאוּ שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים מִן הָאָרֶץ מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ, עַל כֵּן אָמַר שֶׁבִּזְמַן מְצִיאַת הַשָּׁלוֹם וּפָרִינוּ בָאָרֶץ, כִּי לֹא יִצְטָרְכוּ לָצֵאת מִתּוֹכָהּ.