וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֶת־רִבְקָ֗ה בַּת־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃

בן ארבעים שנה. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבָּא אַבְרָהָם מֵהַר הַמּוֹרִיָּה נִתְבַּשֵּׂר שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה, וְיִצְחָק הָיָה בֶּן ל"ז שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי בּוֹ בַּפֶּרֶק מֵתָה שָׂרָה, וּמִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק עַד הָעֲקֵדָה שֶׁמֵּתָה שָׂרָה, ל"ז שָׁנָה הָיוּ - כִּי בַּת צ' הָיְתָה כְּשֶׁנּוֹלַד יִצְחָק, וּבַת קכ"ז כְּשֶׁמֵּתָה - שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה וְגוֹ' הֲרֵי לְיִצְחָק ל"ז שָׁנִים, וּבוֹ בַפֶּרֶק נוֹלְדָה רִבְקָה; הִמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְבִיאָה ג' שָׁנִים וּנְשָׂאָהּ:

בת בתואל מפדן ארם אחות לבן. וְכִי עֲדַיִן לֹא נִכְתַּב שֶׁהִיא בַּת בְּתוּאֵל וַאֲחוֹת לָבָן וּמִפַּדַּן אֲרָם? אֶלָּא לְהַגִּיד שִׁבְחָהּ, שֶׁהָיְתָה בַּת רָשָׁע וַאֲחוֹת רָשָׁע וּמְקוֹמָהּ אַנְשֵׁי רֶשַׁע וְלֹא לָמְדָה מִמַּעֲשֵׂיהֶם:

מפדן ארם. עַל שֵׁם שֶׁשְּׁנֵי אֲרָם הָיוּ, אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה, קוֹרֵא אוֹתוֹ פַּדָּן, לְשׁוֹן צֶמֶד בָּקָר, תַּרְגּוּם פַּדָּן תּוֹרִין; וְיֵשׁ פּוֹתְרִין פַּדַּן אֲרָם כְּמוֹ שְׂדֵה אֲרָם, שֶׁבִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל קוֹרִין לְשָׂדֶה פַדַּן:

וַהֲוָה יִצְחָק בַּר אַרְבְּעִין שְׁנִין כַּד נְסֵיב יָת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל אֲרַמָּאָה מִפַּדַּן אֲרָם אֲחָתֵהּ דְלָבָן אֲרַמָּאָה לֵהּ לְאִנְתּוּ

מפדן. שדה, וכן בלשון ישמעאל:

אחות לבן. הוא ידוע ונכבד מאביה, וכן אחות נחשון (שמות ו כג):

בן מ' שנה - וכתיב: בן ס' שנה בלדת אותם. משני הפסוקים הללו למדנו, שהייתה עקרה עשרים שנה.

אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי. וּמִמֶּנָּה נוֹלַד עֵשָׂו הַדּוֹמֶה לַאֲחִי הָאֵם:

ויהי יצחק בן ארבעים שנה פרש״‎י המתין לה עד שתהא ראויה לביאה בת שלש שנים ונשאה. חז״‎ק. דבשילהי ספרי מסיק ג', שנותיהן שוין רבקה וקהת ובן עזאי והם חיו מאה ושלשים ושלש שנים ואי סלקא דעתך שלא היתה רבקה אלא בת שלש שנים כשנישאת ליצחק נמצא חסר משנותיה אחת עשרה שנה, כיצד בת ג׳‎ שנים נשאת ובת עשרים ושלש כשילדה כמו שפרש״‎י ויעקב היה בן ששים ושלש שנים כשנתברך כמו שפרש״‎י וארבע עשרה שנטמן בבית שם ועבר ועשרים שנה שמש בבית לבן ושנה וחצי בסוכות וששה חדשים בבית אל דבאותו פרק נתבשר על מיתת אמו כמו שפרש״‎י גבי אלון בכות, שים עשרים ושלש שהיתה כשילדה עם תשעים ותשע שנים שיש משילדה עד שמתה לא יהיו רק מאה עשרים ושתים לכך נראה שהיתה בת ארבע עשרה שנה כשנשאת. וכן גרסינן בסדר עולם כשחזר אברהם מן העקידה נתבשר שנולדה רבקה פי׳‎ שנתבשר שנולדה כבר כשעברו אחת עשרה שנה וראיה לדבר נקרא לנערה ונשאלה את פיה פירש רש״‎י שאין משיאין את הגדולה אלא מדעתה.

מפדן ארם פרש״‎י שדה ארם ובלשון ישמעאל פדן שדה יגיד עליו ריעו ויברח יעקב שדה ארם.

אחות לבן הארמי דרך הפסוק ליחס אחר אחיה הגדול כגון אחות נביות, אחות אהרן, אחות נחשון.

וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְהוֹדִיעַ זְמַן נִשּׂוּאָיו מַה שֶׁלֹּא נָהַג כֵּן בְּאַבְרָהָם, בָּא לָתֵת טַעַם לְעִכּוּב הַזְּמַן שֶׁשָּׁהָה יִצְחָק בְּלֹא נִשּׂוּאִין עַד עֲבוֹר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְאָמַר הַטַּעַם בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בִּשְׁבִיל קִיחַת רִבְקָה שָׁהָה עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּכְמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר לוֹ לְאִשָּׁה פֵּרוּשׁ לוֹ מְיֻחֶדֶת הִיא בַּת זוּגוֹ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁקּוֹדֶם לָהּ לֹא הָיְתָה לוֹ בַּת זוּג, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת, וְהִיא קְטַנָּה הָיְתָה שֶׁנּוֹלְדָה בָּעֲקֵדָה כְּשֶׁהֻכְשַׁר לְהוֹלִיד. וּמֵעַתָּה אֵין תַּרְעוֹמֶת עַל יִצְחָק שֶׁשָּׁהָה עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה, גַּם עַל אַבְרָהָם שֶׁעִכֵּב עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה, כִּי אָז הָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים כְּפִי הַחֶשְׁבּוֹן.

בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי וְגוֹ׳ אֲחוֹת וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁחָזַר הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ זֶה - לֹא לְהַשְׁמִיעֵנוּ בַּת מִי הִיא, אֶלָּא לְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל רִבְקָה, לְפִי שֶׁאוֹמֵר בְּסָמוּךְ ״וַיֵּעָתֶר לוֹ ה׳״ - לוֹ וְלֹא לָהּ, וְתָבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר כִּי טַעַם הַדָּבָר לְצַד פְּחִיתוּת רִבְקָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי לֹא רְאוּיָה הִיא לִשְׁמֹעַ אֵלֶיהָ אֱלֹהִים. לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר בַּת בְּתוּאֵל, לוֹמַר כִּי זוֹ הִיא סִבָּה לְמָה שֶׁהֶעְתִּיר ה׳ לְיִצְחָק, כִּי הוּא בֶּן אַבְרָהָם וְהִיא בַּת בְּתוּאֵל. וְכָפַל לוֹמַר הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם לְהָעִיר כִּי נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ ״הָאֲרַמִּי״ לוֹמַר הָרַמַּאי, כִּי אִם נִתְכַּוֵּן לְכַנּוֹתוֹ לְשֵׁם עִירוֹ הֲרֵי הוּא אָמוּר. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, לְצַד שֶׁלֹּא נִתְפַּרְסֵם רִשְׁעוּתוֹ בָּעוֹלָם, בָּא לְהוֹדִיעוֹ כִּי רָשָׁע הָיָה, וּבְאֶמְצָעוּתוֹ לֹא הֻכְשְׁרָה תְּפִלַּת רִבְקָה כִּתְפִלַּת יִצְחָק.

וְאָמְרוֹ אֲחוֹת לָבָן לְלֹא צֹרֶךְ, וְנוֹסָף שֶׁכְּבָר יָדַעְנוּ, אֶלָּא הַטַּעַם הוּא שֶׁבָּא לְלַמֵּד זְכוּת עַל רִבְקָה בִּרְאוֹתֵנוּ שֶׁיָּלְדָה בֵּן רָשָׁע מֻבְהָק, וְתֹאמַר אֵיךְ מִבֶּטֶן בָּרוּךְ יָצָא אָרוּר, לָזֶה אָמַר כִּי זֶה הוּא סִבָּה לַדָּבָר הֱיוֹתָהּ אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, פֵּרוּשׁ הָרַמַּאי בְּתוֹסֶפֶת רֶשַׁע עַל אָבִיו, וּכְבָר קָדְמוּ חֲזַ״ל (בבא בתרא קי.) רוֹב הַבָּנִים, לַטַּעַם הַיָּדוּעַ, וְלָזֶה יָצָא עֵשָׂו, וְזוּלַת זֶה צֶאֱצָאֶיהָ צַדִּיקִים הָיוּ יוֹצְאִים מִמֶּנָּה, כִּי צַדֶּקֶת גְּמוּרָה הָיְתָה, וְהָעֵד ״לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ״, וְאָמְרוּ זַ״ל (בראשית רבה פס״ג) וְכוּ׳. וְשֶׁלֹּא תֹּאמַר וְאִם כֵּן וְלָמָּה לֹא נָתַן לֵב יִצְחָק לִבְדֹּק בְּאָחִיהָ, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר לוֹ לְאִשָּׁה וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה, וְזוּלַת זֶה לֹא הָיָה נוֹשֵׂא אֲחוֹת רָשָׁע.

עוֹד רֶמֶז בְּהוֹדָעַת אֲחוֹת לָבָן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ס:יג) שֶׁטַּעַם רִבְקָה שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה הוּא לְצַד בִּרְכַּת לָבָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כִּי בִּרְכָתוֹ תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה טוֹב. לָזֶה קוֹדֶם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כִּי עֲקָרָה הִיא, קָדַם לוֹמַר טַעַם הַדָּבָר וְאָמַר ״אֲחוֹת לָבָן״, וְזוֹ הָיְתָה סִבָּה שֶׁנֶּעֶקְרָה רִבְקָה עַד שֶׁהֻצְרְכוּ לִתְפִלָּה.