בְּרֵאשִׁית כ״ה · ב׳

וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יׇקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃

במילים פשוטות

הכתוב מונה את ששת הבנים שילדה קטורה לאברהם: זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק ושוח. הספורנו מעיר על הלשון ״ותלד לו״, ומסביר שאפשר לפרשה גם בדרך של גידול וטיפוח - שקטורה גידלה אותם בביתו של אברהם, על דרך שמצאנו במקום אחר בכתוב לשון לידה על מי שגידל ילדים שאינם בניו ממש. לפי כיוון זה עיקר תולדתו של אברהם היה יצחק בלבד. הפשט הפשוט הוא שאלו בניו של אברהם מקטורה, והם שנעשו לאבות אומות שונות ששכנו במזרח.
מבוסס על ספורנו, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִילֵידַת לֵהּ יָת זִמְרָן וְיָת יָקְשָׁן וְיָת מְדָן וְיָת מִדְיָן וְיָת יִשְׁבָּק וְיָת שׁוּחַ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן. גִּדְּלָה אוֹתָם בְּבֵיתוֹ, עַל דֶּרֶךְ חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל (שמואל ב כא:ח) שֶׁגִּדְּלָה אוֹתָם, שֶׁלֹּא הָיוּ בָּנֶיהָ כְּלָל, כִּי אָמְנָם אַבְרָהָם לֹא הוֹלִיד כִּי אִם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א א:כח, לב).

מקור: ספריא · נחלת הכלל